ירושלמי סוטה ג ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< | ירושלמי · מסכת סוטה · פרק ג · הלכה ג | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה ג משנה[עריכה]

עד שלא נמחקה המגילה אמרה איני שותה מגילתה נגנזת ומנחתה מתפזר על הדשן ואין מגילתה כשירה להשקות בה סוטה אחרת נמחקה המגילה ואמרה טמאה אני המים נשפכין ומנחתה מתפזר על הדשן נמחקה המגילה ואמרה איני שותה מערערין אותה ומשקין אותה בעל כורחה

הלכה ג גמרא[עריכה]

תני מגילתה נגנזת תחת צידו של היכל למה בשביל לשחקה לול קטן היה שם המים נשפכין תני אין בהן משום קדושה מהו לגבול בהן את הטיט מה בכך המים נשפכין תני יש בהן משום קדושה נמחקה המגילה ואמרה טמאה אני המים נשפכין ומנחתה מתפזרת על גבי הדשן הדא אמרה שמנחת סוטה קדשה עד שלא תכתב המגילה אמר רבי יוסי דרובה תני רבי חייה עד שהיא בדרך מנחתה קדשה אמר רבי יוסי בי רבי בון מתניתא אמרה כן שבעלה בעלה בדרך נמחקה המגילה ואמרה איני שותה מערערין אותה ומשקין אותה על כורחה למה שגרמה לשם שימחק כמה ימחוק תני רבי חנין בית שמאי אומרים אחת ובית הלל אומרים שתים אמר ר אילי טעמון דבית הלל כדי לכתוב יה אמר לו רבי עקיבה וכי מפני מה משקין את זו אם לבודקה כבר היא בדוקה ומתוקנת אלא סבר רבי עקיבה האומרת איני שותה כאומר אני טמאה לך ולית לרבי עקיבה מערערים אותה לשתות עד שפניה מוריקות ומשקין אותה על כורחה אית ליה כשהתחילה לשתות