ירושלמי סוטה ג ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | ירושלמי · מסכת סוטה · פרק ג · הלכה ב | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה


הלכה ב משנה[עריכה]

היה משקה ואחר כך מקריב את מנחתה ר"ש אומר מקריב את מנחתה ואח"כ משקה שנא (במדבר ה) ואחר ישקה האשה את המים אם השקה ואחר כך הקריב את מנחתה כשירה

הלכה ב גמרא[עריכה]

מה טעמא דרבנין ובאו בה מה טעמא דר"ש ואחר ישקה את האשה מה מקיים ר"ש טעמא דרבנין ובאו בה כולהון ולא מקצתן מה מקיימין רבנין טעמא דרבי שמעון ואחר ישקה את האשה את המים על כורחה שלא בטובתה מודה רבי שמעון לחכמים שאם השקה ואחר כך הקריב מנחתה שהיא כשירה ומודין חכמים לר שמעון שאם הקריב מנחתה ואח"כ השקה שהיא כשירה מה ביניהן מצוה רבנין אמרי מנחה היא שהיא בודקתה ורבי שמעון אומר המים הן בודקין אותה מה טעמא דרבנין מנחת זכרון מזכרת עון מה טעמא דרבי שמעון ובאו בה מה מקיימין רבנין טעמא דר שמעון ובאו בה מלמד שהן מתחלחלין בכל איבריה מה מקיים רבי שמעון טעמא דרבנין מנחת זכרון מזכר עון מלמד שכל עונות שיש לה נזכרין לה באותה שעה רבנין אמרי כותב ומוחק ומשקה ומקריב רבי שמעון אומר כותב ומקריב ומוחק ומשקה כל עמא מודיי שמחיקה סמוכה להשקיה אלא דרבנן אמרי כותב ומוחק ומשקה ומקריב ורבי שמעון אומר כותב ומקריב ומוחק ומשקה תני לעולם היא יכולה לחזור בה עד שלא תקרב מנחתה קרבה מנחתה ואמרה איני שותה מערערין אותה ומשקין אותה בעל כורחה כרבי שמעון ברם כרבנן כבר שתת אנן תנינן אינה מספקת לשתות אית תניי תני לא היתה זזה משם מאן דמר אינה מספקת לשתות רבי שמעון מאן דמר לא היתה זזה משם רבנין