ירושלמי נדרים ג ד
<< | ירושלמי · מסכת נדרים · פרק ג · הלכה ד | >>
הקטע המקביל ב:
משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
משנה ד[עריכה]
נודרין להרגים ולחרמים ולמוכסין שהיא תרומה אע"פ שאינה תרומה שהן של בית המלך אע"פ שאינן שלהן ב"ש אומרים בכל נודרין חוץ מבשבועה וב"ה אומרים אף בשבועה ב"ש אומרים לא יפתח לו בנדר וב"ה אומר אף יפתח לו בית שמאי אומר במה שהוא מדירו וב"ה אומר אף במה שאינו מדירו כיצד אמרו לו אמור קונם אשתי נהנית לי ואמר קונם אשתי ובני נהנין לי בית שמאי אומרים אשתו מותרת ובניו אסורין וב"ה אומרים אילו ואילו מותרין:
גמרא[עריכה]
להרגים בהריגה לחרמים בשעת החרם תני ר' יודה בן פזי בשם רבי יוחנן אם היה דבר של סכנה מותר ר' אחא ר' חיננא בשם רבי יוחנן אם היה דבר של יישוב אסור תני תולים בגוים ובמלכות אבל לא בישראל שבעלי זרוע מצויין ליפול דלא יפול ויגלגל עלוהי קדמיתא עבר ופתח על דב"ש מהו נישמעינה מן הדא ב"ש אומרים אשתו מותרת ובניו אסורין הדא אמרה עבר ופתח על דבית שמאי מותר הוון בעיי מימר בנדרים הא בשבועות לא אשכח תני ר' ישמעאל אומר (ויקרא יט) לא תשבעו בשמי לשקר נשבע את להרגין ולחרמין ולמוכסין: