ירושלמי נדרים א ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | ירושלמי · מסכת נדרים · פרק א · הלכה ד | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


מתניתין[עריכה]

  • האומר: קרבן, עולה, ומנחה, חטאת, תודה ושלמים, שאיני אוכל לך – אסור. ורבי יהודה מתיר.
הקרבן, כקרבן, קרבן, שאוכל לך – אסור.
לא קרבן לא אוכל לך, רבי מאיר אוסר.
  • האומר לחבירו: קונם פי מדבר עמך, וידי עושה עמך, ורגלי מהלכת לך – אסור:

גמרא[עריכה]

  • כל עמא מודיי, "הקרבן" – מותר, "כקרבן" – אסור. מה פליגין? קרבן. רבי יודה אומר: האומר "קרבן" כאומר "הקרבן", והוא מותר; ורבנין אמרין: "קרבן" כאומר "כקרבן", והוא אסור.
אמר להן רבי יודה: אין אדם מודין לי באומר "שבועה" כאומר "השבועה", והוא אסור? וכא האומר "קרבן" כאומר "הקרבן", והוא מותר.
ורבנין, מטילין אותו לחומרין. האומר "שבועה", כאומר "השבועה", והוא אסור; וכא האומר "קרבן" – כאומר "כקרבן", והוא אסור.
  • חליל החליל לחליל כחליל, בין שאוכל לך בין שלא אוכל לך, מותר.
לחולין שאוכל לך, אסור. חולין שאוכל לך, מותר.
  • רבי יסא בשם רבי יוחנן: דברי רבי מאיר, ממשמע לאו את שומע הין. "לא קרבן" מזה דל נא אכיל מן דילך; הא מה דנא אכיל מן דידך – לית הוא חולין, אלא הוא קרבן.
  • "הילוכי עליך", "דיבורי עליך", לא אמר כלום; למה? שמתפיס את הנדר בדבר שאין בו ממש. "נדר" "נדר"1: מה נדר שנאמר להלן דבר שיש בו ממש, אף נדר שנאמר כאן, דבר שיש בו ממש.
"עיני רואה לך", "אזני שומעת לך", אסור.
  • את אומר "ידי עושה עמך", אסור. חרש עמו בקרקע, עד כמה הוא אסור עמו? כדי שכרו, או עד כדי הניית קרקע? נדר עמו בתנור, עד כמה הוא אסור? עד כדי שכרו, או עד כדי הניית תנור?:
הדרן עלך כל כינויי נדרים

פירושים והערות[עריכה]

הערה 1: נאמר לשון נדר בנדרים, ונאמר לשון נדר בערכין.