ירושלמי נדרים א ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ירושלמי · מסכת נדרים · פרק א · הלכה ג | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה


משנה ג[עריכה]

לא חולין לא אוכל לך לא כשר לא דכי טהור וטמא נותר ופיגול אסור כאימרא כדיריים כעצים כאישים כמזבח כהיכל כירושלים נדר באחד מכל משמשי המזבח אע"פ שלא הזכיר קרבן הרי זה נדר בקרבן ר' יהודה אומר האומר ירושלים לא אמר כלום:‏

גמרא[עריכה]

הא מה דנא אכיל מן דידך לא יהו חולין אלא קרבן לא כשר לי אלא למזבח לא דכי לי אלא למזבח טהור למזבח ולא לי טמא לי ולא למזבח כשר ודכי מטהור וטמא לא כשר לא דכי מליטהר וטמא פיגול לא שנייה היא פיגול של עולה היא פגול של שלמים נותר של עולה היה לו שעת כושר נותר של שלמים לא היה לו שעת כושר אמר הרי עלי כנותר של שלמים מהו כאימרה ר' יוחנן אמר כאימר תמידא תמן אמרין כוולד חטאת ר"ש בן לקיש אמר כאילו של אברהם אבינו תני ר' חייה מסייע לר"ש בן לקיש כאימרא דלא ינק מן יומוהי על דעתין דרבנין דתמן ניתני כעזרה אמר רבי אבין על דעתיה דר"ש בן לקיש ניתני כקרבנות המזבח אמר ר' יוסי בי ר' בון על דעתיה דר' יוחנן ניתני כדישון מזבח הפנימי והמנורה כדיריי' כדירים של עצים כדיריים של קרבנות כעצים כשני גיזירי עצים כאישים כשלהביות של אש כמזבח כקרבנות המזבח כהיכל כקרבנות ההיכל כירושלים כקרבנות ירושלים נדר באחד מכל משמשי מזבח כגון כף ומחתה ומזרק ר' יודה אומר האומר כירושלים לא אמר כלום שלא נתכוון זה אלא לעצים ולאבנים שבה כתורה הרי זה מותר כקדושת תורה ככתוב בה הרי זה אסור כקרבנו' הכתובין שבה אית תניי תני כתורה וככתו' בה הרי זה מותר ר' אבין בר כהנא אמר דר"ש היא אמר רבי יוחנן דברי ר"ש נמצא שאין בידו חיטין ופטור על השאר אמר רבי יוסי דברי הכל היא כתורה כקדושת תורה ככתוב בה כקדושת כתוביא:‏