ירושלמי יבמות יא ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< | ירושלמי · מסכת יבמות · פרק יא · הלכה ב | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה ב משנה[עריכה]

גיורת שנתגיירו בניה עמה לא חולצין ולא מייבמין אפי' הורתו של ראשון שלא בקדושה ולידתו בקדושה והשני הורתו ולידתו בקדושה וכן שפחה שנשתחררו בניה עמה

הלכה ב גמרא[עריכה]

והלא הגר חייב על אמו ואינו חייב על אביו כדברי רבי יוסי הגלילי רבי עקיבה אומר (ויקרא כ) אביו ואמו קלל את שהוא חייב על אביו חייב על אמו ואת שאינו חייב על אביו אינו חייב על אמו מודה ר' עקיבה בשתוקי שהוא חייב על אמו אף על פי שאינו חייב על אביו רבי יעקב בר אחא ר' יסא בשם ר' יוחנן מה פליגין בגר שהיתה הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה אבל בגר שהיתה הורתו ולידתו בקדושה אף ר"י הגלילי מודה רבי יסא אזל לחמץ אתון ושאלון ליה אילין דבר עשתין גירין מהו שייבמו אמר לון כן אמר רבי יוחנן אסור הוון בעיין מימר באשה שיש לה בנים אבל באשה שאין לה בנים מה נפשך אשת אחיו ייבם ואם אינה אשת אחיו יהא כנושא אשה מן השוק אתא ר' יעקב בר אחא בשם רבי יצחק בן נחמן אפילו כן אסור שלא יהו אומרין מצות ייבום ראינו בגירים במה דברים אמורים בזמן שהכירה משנתגייר אבל אם לא הכירה משנתגייר כל עמא מודיי שהוא כנושא אשה מן השוק גר שנתגייר והיה נשוי אשה ובתה או אשה ואחותה כונס אחת ומוציא אחת במה דברים אמורים שלא הכיר אחת מהן משנתגייר אבל הכיר אחת מהן משנתגייר אותה שהכיר אשתו ואם הכיר את שתיהן כיון שהכיר הכיר גר אחותו בין מאב בין מאם יוציא דברי ר' מאיר ר' יודה אומר אחותו מאם יוציא מאב יקיים אחות אמו יוציא אחות אביו יקיים דברי ר"מ ר' יודה אומר אחות אמו מאמה יוציא אחות אמו מאביה יקיים שאר כל העריות כנס אין מוציאין מידו לא אמר אלא כנס הא בתחילה אסור גוי אחותו בין מאב בין מאם יוציא דברי רבי מאיר רבי יודה אומר אחותו מאם יוציא אחותו מאב יקיים אחות אמו יוציא אחות אביו יקיים דברי ר' מאיר ר' יודה אומר אחות אמו מאמה יוציא אחות אמו מאביה יקיים אמר ר' חנין פשט הוא לן על דברי רבי מאיר (בראשית ב) על כן יעזב איש את אביו ואת אמו בסמוך לו מאביו בסמוך לו מאמו ר' ביבי מעתה אחות אביו אסורה שהיא סמוכה לאביו אחות אמו תהא אסורה מפני שהיא סמוכה לאמו התיב ר"ש בריה דרבי אייבו והכתיב (שמות ו) ויקח עמרם את יוכבד דודתו לו לאשה מעתה אפי' כבני נח לא היו ישראל נוהגין אמר ר' הילא בסמוך לו מאביו בסמוך לו מאמו מתיבין לר' מאיר והכתיב (בראשית כ) וגם אמנה אחותי בת אבי היא אך לא בת אמי אמר להן ר' מאיר משם ראייה לא ותהי לי לאשה מאי כדון אמר רבי יוסה כל ערוה שבית דין של ישראל ממיתין עליה בני נח מוזהרין עליה וכל ערוה שאין ב"ד ממיתין עליה אין בני נח מוזהרין עליה התיבון הרי אחותו הרי בית דין של ישראל ממיתין עליה ואין בני נח מוזהרין עליה רבי הילא בשם רבי שמעון בן לקיש (דברים יח) ובגלל התועבות האלה י"י אלהיך מוריש אותם מפניך מלמד שאין הקדוש ברוך הוא עונש אלא אם כן הזהיר רבי אידי אמר קומי ר' יוסי בשם רב חסדא עבד מותר באחותו אמר ליה שמעת אפילו מאם אמר ליה אין אמר ליה והתנינן וכן שפחה שנשתחררו בניה עמה לחליצה ולייבום רבי פינחס אמר קומי רבי יוסי בשם ר' יוסי עבד שבא על אמו חייב חטאת (ויקרא א) ואמרת אלהם לרבות עבדים או נאמר לחלבין אית אמרה מה מצינו בזיקת אם שעשה בה צד שנתגיירה כצד שלא נתגיירה אף שפחה נעשה בה צד שנשתחררה כצד שלא נשתחררה