ירושלמי יבמות ד ב

<< | ירושלמי · מסכת יבמות · פרק ד · הלכה ב | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה

הלכה ב משנה

הכונס את יבמתו ונמצאת מעוברת וילדה בזמן שהוולד של קיימא יוציא וחייבין בקרבן ואם אין הוולד של קיימא יקיים ספק בן תשעה לראשון ובן שבעה לאחרון יוציא והוולד כשר וחייבין באשם תלוי

הלכה ב גמרא

אמר רבי יוסי כל שאיפשר לך לעמוד על וודאו אין חייבין על ספיקו אשם תלוי היך עבידא היו לפניו שני זיתים אחד של חלב ואחד של שומן ואכל אחד מהן וחבירו מונח בתיבה ואמר מאחר שאילו אמצא את המפתח יכול אני לעמוד על וודאו מהו שיהו חייבין על ספיקו אשם תלוי נישמעינה מן הדא הכונס את יבמתו ונמצאת מעוברת עד שלא יוודע לו אם בן קיימא הוא אם אינו בן קיימא מביא הדא אמר' שאינו מביא רב אמר כל שאיפשר לו לעמוד על וודייו אין חייבין על ספיקו אשם תלוי היך עבידא היו לפניו שני זיתים אחד של חלב ואחד של שומן ואכל אחד מהן ובא עורב ואכל את השני מאחר שאינו יכול לעמוד על וודייו אין חייבין על ספיקו אשם תלוי אבל אם אכל עורב תחילה ואחר כך אכל הוא מאחר שהוא יכול לעמוד על וודייו חייבין על ספיקו אשם תלוי לא כן אמר רב והוא שיוכיח לפניו חלב ברור אף על גב דרב אמר והוא שיוכיח לפניו חלב ברור מידה הוא הכא שיכול לעמוד על וודאו מתניתא פליגא על רב כוי רבי לעזר אומר חייבין על חלבו אשם תלוי מה עבד רב פתר לה חלוקין על דברי ר' לעזר מתניתא פליגא על רב חתיכה של חולין וחתיכה של קודש אכל את אחת מהן ואין ידוע את אי זה מהן אכל מביא אשם תלוי אכל את השנייה מביא אשם וודאי אכל את הראשונה ובא אחר ואכל את השנייה זה מביא אשם תלוי וזה מביא אשם תלוי ניחא ראשון מבי' אשם תלוי שני למה אמר רבי יוסה תיפתר שהיתה חתיכה גדולה ואכל חצייה והניח חצייה מתניתא פליגא על רב חתיכה של חולין וחתיכה של קודש אכל את אחת מהן ואין ידוע את אי זה מהן אכל מביא אשם תלוי אכל את השנייה מביא אשם וודאי אכל את הראשונה ובא אחר ואכל את השנייה זה מביא אשם תלוי וזה מביא אשם תלוי ניחא ראשון מבי' אשם תלוי שני למה אמר רבי יוסה תיפתר שהיתה חתיכה גדולה ואכל חצייה והניח חצייה מתניתא פליגא על רב ספק בן תשעה לראשון בן שבעה לאחרון יוציא והוולד כשר וחייבין אשם תלוי הרי אפשר לך לעמוד על וודייו וחייבין על ספיקו אשם תלוי אמר רבי יוסה קיימה רבי זעירא קומי רבי חייה רב ווא ר' חזקיה רב חייה בר בא קיימ' ר' זעורה קמינן מאחר שהוא יכול להערות ולפרוש ולידע אם ממנו הוא אם מאחר הוא במשהו יכול לעמוד על וודייו מה אנן קיימין אם בשבא עליה לאחר מיתת בעלה מיד הוכר עוברה לאחר שני חדשים ניתני בן ט' לזה ולזה בן ז' לזה ולזה אלא כן אנן קיימין בשבא עליה לאחר שני חדשים והוכר עוברה לאחר ג' חדשים ניתני היבמה לא תחלוץ ולא תתיבם עד שיהו לה חמשה חדשים אלא כן אנן קיימין כשבא עליה לאחר שני חדשים והוכר עוברה לאחר ג' חדשים ניתני היבמה לא תחלוץ ולא תתיבם עד שיהו לה חמשה חדשים אלא כן אנן קיימין כשבא עליה לאחר ארבעים יום והוכר עוברה לאחר חמשים יום הרי יש כאן שלימין לראשון ומקוטעין לשני שמע מינה שהאשה יולדת לחדשים שלימים מקוטעים את שמע מינה שהן שתי יצירות את שמע מינה שהאשה יולדת לחדשים מקוטעין את שמע מינה שהאשה מעוברת וחוזרת ומתעברת את שמע מינה שהאשה אינה מתעברת משני בני אדם כאחת ופליגא על דרבנן דאגדתא דרבנן דאגדתא אומרים (שמואלא יז) ויצא איש הביניים ממערכות פלשתים ממאה ערלות פלשתים שהערו בה מאת ערלות פלשתים אמר רבי מתנייה ולא פליגין עד שלא נסרח הזרע האשה מעוברת משני בני אדם כאחת משנסרח הזרע אין האשה מעוברת משני בני אדם כאחת מניין שתי יצירות רבי זעירא בשם רבי הונא (בראשית יב) וייצר יצירה לשבעה ויצירה לתשעה נוצר לז' ונולד לשמונה חיי כל שכן לתשעה נוצר לתשעה ונולד לשמונה אינו חיי נוצר לתשעה ונולד לשמנה לשבעה איתא חמי אם לשמונה אינו חייה לא כ"ש לשבעה בעון קומי ר' אבהו מניין לבן שבעה שהוא חייה אמר לון מדידכון אנא יהב לכון זוטא אבטא זוטא אבטא בא הספק ליטול את חלקו של אביו אמרין ליה הני אביך בא היבם ליטול חלקו של אחיו א"ל הני בריה הא כיצד עושין שיפיות ביניהן ומחלקין נכסי המת נמצאת אומר שיפיות לאחין הפסד לאחין תחרות באחין שכר באחין מת הזקן הרי יש באים בנים בוודאי ובין בן בספק מת הספק הרי יש בן אחי אב בוודאי ואם בספק מת אחד מן האחין הרי יש כן אח בודאי ובן אח בספק מתה אמו של ספק הרי יש כאן בן בודאי ובעל בספק מת הספק ואח"כ מתה אמו הרי יש בן אחי אם בוודאי ובעל בספק מת הייבם ובא הספק ליטול חלקו של אביו אי הוה קדמייא מיסכן אמרין ליה הני אבוך אי הוה עתיר אמרין ליה כולן אחין בני אחין בואו ונירש חלקו של אבינו וחלקו של אחי אבינו תני הראשון ראוי להיות כהן גדול והשני ממזר בספק רבי ליעזר בן יעקב אומר אין ממזר בספק מודי ר' ליעזר בן יעקב בספק כותים ובספק חללים כההיא דתנינן תמן עשרה יוחסין עלו מבבל על דעתיה דר' ליעזר בן יעקב שמונה על דעתיה דרבן גמליאל ורבי ליעזר תשעה על דעתיה דרבנן עשרה