ירושלמי יבמות ב י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< | ירושלמי · מסכת יבמות · פרק ב · הלכה י | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה י משנה[עריכה]

מצוה בגדול לייבם ואם קדם הקטן זכה הנטען על השפחה ונשתחררה ועל הנכרית ונתגיירה הרי זה לא יכנוס ואם כנס אין מוציאין מידו הנטען על אשת איש והוציאוה מתחת ידו אף על פי שכנס יוציא

הלכה י גמרא[עריכה]

מצוה בגדול לייבם שנאמר (דברים כה) והיה הבכור אשר תלד מה אנן קיימין אם בנולד יאמר קרייה יקום על אחי שם אביו המת אלא עד שיהא הנולד בכור מעתה אפילו היה לו בנים ומתו ואחר כך מת הוא לא תהיה אשתו זקוקה לייבום ויאמר קרייה ובנים לא היו לו אלא אם איננו עניין לנולד תניהו עניין למייבם מצוה בגדול לייבם הנטען על השפחה ונשתחררה או על הנכרית ונתגיירה הרי זה לא יכנוס קידש כמי שכנס אמר שלא לכנוס וכנס מוציאו מידו גירש מהו שיחזיר אם אומר את כן לא נמצאת מוצי' ליזה על בניה הנטען על אשת איש רב אמר בנטען בעדים רבי יוסי בעי אם בנטען בעדים בהא תני והוציאוה מתחת ידו אף על פי שכנס יוציא ומתחת ידי אחר יקיים אם נטען בעדים אפילו מתחת ידי אחר יוציא אלא כן אנן קיימין בנטען שלא בעדים והוציאוה מתחת ידי אחר יקיים