ירושלמי בבא קמא ג ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< | ירושלמי · מסכת בבא קמא · פרק ג · הלכה ח | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה


הלכה ח משנה[עריכה]

המבקע ברשות היחיד והזיק ברשות הרבים ברשות הרבים והזיק ברשות היחיד ברשות היחיד והזיק ברה"י אחר חייב

הלכה ח גמרא[עריכה]

א"ר יוסי בן חנינה היה עומד ומבקע עצים בחצירו ונכנס פועל לתבוע שכרו ונתזה הבקעת והזיקתו חייב. ואם מת אינו גולה. והתני רבי חייה פטור. לא פליגי מה דמר רבי יוסי בשראהו. ומה דמר רבי חייה בשלא ראהו. אם בשלא ראהו כיון שאמר לו היכנס חייב והתני ר' חייה פטור כיון שאמר לו הכנס צריך לשמור עצמו. ואית דבעי מימר כיון שאמר לו היכנס נעשית כחצר השותפין דמר ר' יוחנן בשם רבי ינאי השותפין קונין זה מזה בחצר וחייבין זה בניזקי זה וזה בניזקי זה ולא כן אמר רב בממלא כל ר"ה. וזו ממלא כל רשות הרבים. אמר מכיון שדרכו להלך בחצר כמי שהוא ממלא כל החצר.