ירושלמי בבא קמא א ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< | ירושלמי · מסכת בבא קמא · פרק א · הלכה ב | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה ב משנה[עריכה]

כל שחבתי בשמירתו הכשרתי את נזקו הכשרתי במקצת נזקו חבתי בתשלומי נזקו כהכשר כל נזקו נכסים שאין בהם מעילה נכסים של בני ברית ונכסים המיוחדים חוץ מרשות המיוחדת למזיק ורשות הניזק והמזיק בתשלומין

הלכה ב גמרא[עריכה]

תני ר' חייה זה השור והבור והאש לא תנה. א"ר ירמיה האש להכשר נזקיו. אמר ר' יוסי ואין כיני האש להכשר נזקיו מקבל עליו ההתרייה בדעת זו ולוקה. מאי כדון האש להכשר נזקיו מקבל עליו נזק צער ריפוי שבת ובושת. הכשרתי במקצת נזקו כהכשר כל נזקו. זה הבור דתני חפר בור תשעה טפחים ובא אחר ועמק בו טפח האחרון חייב. רבי אומר אחר האחרון למיתה ואחר הראשון לנזקין. א"ר יצחק כיני מתניתא אחר אחרון למיתה ואחר שניהן לנזקין. חפר בו עשרה טפחים ובא אחר וסיידו וכיירו שניהן חייבין. מפני שסיידו וכיירו יהא חייב. בשאמר לו סוד את הבית הזה וקנה אותו. דמר ר' אמי בשם רבי לעזר שמירת נזקין כשמירת קניין. א"ר סימון תיפתר בחופר בחולות. דתני חפר זה עשרה וזה עשרה זה עשרים וזה עשרים זה מאה וזה מאה כולהן חייבין. כמה שיעורן להמית עשרה טפחי'. ולהזיק כל שהוא. סומכוס אומר לעומקו שלשה. לאורכו ולרחבו ארבעה. רבי אלעזר הקפר אומר כמלואו של נופל. ומהו מלואו של נופל אפי' תרנגול ואפילו גמל. פיסקא נכסין שאין בהן מעילה. דתני הנכסין הללו נקנין עם נכסין שיש בהן מעילה. רב יהודה בשם שמואל דרבי יוסי הגלילי היא דתני ומעלה מעל בה' רבי יוסי הגלילי אומר להביא קדשים קלין. בן עזאי אומר להביא את השלמים. אבא יוסי בן דוסאי אומר לא היה בן עזאי אומר אלא על הבכור בלבד. ומה ביניהון מאן דמר שלמים כל שכן מעשר. ומאן דמר בכור הא מעשר לא. רבי שמעון אומר אחד קדשי קדשים. ואחד קדשים קלין. קדשים שחייב באחריותן קורא אני בהן בעמיתו וכחש. ושאינו חייב באחריותן קורא אני בהן בה' וכחש. רב הונא אמר אחד קדשים כשרין ואחד קדשים פסולין. קדשים שחייב באחריותן אפילו הן לה' קורא אני בהן בעמיתו וכחש. ושאינו חייב באחריותן קורא אני בהן בה' וכחש ולא בעמיתו וכחש. פיסקא נכסים שהן של בני ברית. פרט לשור של ישראל שנגח לשור של נכרי. מנכסין המיוחדין. ולא מנכסי הפקר. חוץ מרשות המיוחדת למזיק שהוא פטור נוהגין הן ברשות הניזק והמזיק. אמר רבי ירמיה אילו תנא חוץ מרשות המיוחדת למזיק ושתק הייתי אומר אחד חצר של שותפין ואחד חצר שאינה לשניהן חייבת. ולמה תנא נוהגין הן ברשות הניזק והמזיק. אלא זה שומר חנם והשואל נושא שכר והשוכר. אמר רבי יוסי מכיון דתנא חוץ מרשות המיוחדת למזיק אין אנו יודעין שהן נוהגין ברשות הניזק והמזיק. ולמה תנא נוהגין הן ברשות ניזק והמזיק אלא להוציא חצר שאינה של שניהן. אית תניי תני חצר של שותפין חייבת וחצר שאינה לשניהן פטורה. אית תניי תני אפילו חצר שאינה לשניהם חייבת. מאן דמר חצר של שותפין חייבת וחצר שאינה לשניהן פטורה דכתיב מיטב שדהו. ומאן דמר אפילו חצר שאינה לשניהן חייבת דכתיב ובער בשדה אחר מכל מקום. רבי יסא בשם רבי יוחנן חצר השותפין חייבת. אמר רבי יסא ואנא דאייתיתה מהדא דתני רבי הושעיה ארבעה כללות היה רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי מאיר בנזקין כל מקום שיש רשות לניזק ולמזיק כגון פונדקי וחצר השותפין וכיוצא בהן על השן ועל הרגל פטור על הנגיחה והנגיפה והנשיכה והרביצה ועל הבעיטה והדחיה אם תם משלם חצי נזק. ומועד משלם נזק שלם מן העלייה. לניזק ולא למזיק חייב בכל. למזיק ולא לניזק פטור מן הכל. והכל מודין בשאין רשות לא לזה ולא לזה כגון בקעה ורשות הרבים וכיוצא בה על השן ועל הרגל פטור על הנגיחה ועל הנגיפה והנשיכה והרביצה והבעיטה והדחייה תם משלם חצי נזק ומועד משלם נזק שלם מן העלייה.