ירושלמי בבא מציעא ד ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ירושלמי · מסכת בבא מציעא · פרק ד · הלכה ג | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה


הלכה ג משנה[עריכה]

ההונאה ארבעה כסף מעשרים וארבעה כסף לסלע שתות למקח עד אימתי מותר להחזיר עד כדי שיראה לתגר או לקרובו הורה רבי טרפון בלוד ההונייה שמונת כסף לסלע שליש למקח ושמחו תגרי לוד אמר להן מותר להחזיר כל היום אמרו יניח לנו ר טרפון את מקומינו וחזרו לדברי חכמים אחד הלוקח ואחד המוכר יש להם הונייה כשם שהונייה להדיוט כך הונייה לתגר רבי יהודה אומר אין לתגר הונייה מי שהוטל עליו ידו העליונה שהוא אומר לו תן לי את מעותיי או תן לי מה שהוניתני

הלכה ג גמרא[עריכה]

רב אמר שיעור הוא רבי יוחנן אמר לית הוא שיעורא רב אמר כל הנושא ונותן במנת שאין לו אונאה יש לו אונאה תני רבי לוי האונאה פרוטה והאונאה פרוטה אלא הונאה עצמה מהו תני נקנה המקח חוזר לו הונייתו דברי ר יהודה הנשיא ר יוחנן אמר בטל מקחו כהנא בעא קומי רב בשעה שהמוכר מתאונה מתאונה עד חומש בשעה שהלוקח מתאונה מתאונה עד שתות א"ל היא הונייתו ומצטרפין עד שתות מכר לו שוה חמשה בששה יכיל מימר ליה חד דינר איגרבת סך דינרך א"ר זירא יכיל מימר ליה לית איקרי דיהון ברייתא אמרין פלוני איגחך ואית דבעי מימר יכיל מימר ליה לית הוא יקרי מלבוש בחמשה דינרין ר יוחנן ר אלעזר ור הושעיה אמרי מה טעמא דאהן תנייא ידע אנא דלא הוות מיקמתי תבא אלא חמשה דינרין על דהוות דחיק ליה יהבי אשתה דינרין סב דידך והב דידי מכר לו שוה חמשה בששה לא הספיק לישא וליתן עד שהוקיר משבע ר יעקב בר אידי רבי אבהו בשם ר יוחנן כשם שבטל מאצל זה כך בטל מזה תמן תנינן ארבע מידות במוכרין מכר לו חטין יפות ונמצאו רעות לוקח יכול לחזור בו רעות ונמצאו יפות מוכר יכול לחזור בו א"ר יוסי בי רבי בון ותייא כהן תנא הנושא והנותן בדברים אין מוסרין אותו למי שפרע