לדלג לתוכן

יפה תואר על בראשית רבה/ע/ח

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה ע |
א • ג • ד • ה • ו • ז • ח • י • יא • יב • יג • טו • טז • יז • יח • יט • כ • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

פתר ביה שית שיטין. כי כל ספורי התורה אינם ספורים בטלים אשר אינם נוגעים אל חיי העם ואל חיי הדורות אשר יקומו. אבל הם מלאים למודים יקרים ורעיונות גבוהים ונשגבים לתת דעת ותבונה לכל ההוגים בה. ולמען לא יהיה הספור משלשה עדרי צאן ומן הבאר ומן הרועים כספור בעלמא לכן בקש ומצא ששה אופנים המורים על חיי העם הזה ועל קורותיהם אשר יקרו להם. ובחר בששה אלה מפני שיעקב פחד מששה דברים הנכללים בכלל שאלתו אם יהיה אלהים עמדי. הא' שיהיה נשמר מאויביו בהליכה וחזרה וכמ"ש ושמרני וגו' ושבתי בשלום וגו'. והב' שיהיה נקי מן החטא ולא ילמוד ממעשי לבן וזה נכלל במה שאמר ושבתי בשלום וכמ"ש רש"י ז"ל שלם מן החטא ע"ש. והג' שלא ישכח תלמודו וגם זה נכלל בכלל ושבתי בשלום שלם בתורתו. הד' שלא יקפח לבן את שכרו ויבוא עליו בעקיפין כמו שרצה לעשות אלא ה' ישפוט ביניהם וזה נכלל במה שאמר והיה ה' לי לאלהים ר"ל לדיין. והה' שיזמן לו ה' פרנסתו כמ"ש ונתן לי לחם לאכול. והו' שיחול שמו ית' עליו ולא ימצא פסול בזרעו והיינו והיה ה' לי לאלהים וכמ"ש רש"י בחומש. וכנגד הפרנסה הראהו ה' הבאר העתיד שממלוא פי כברה היה כל אחד משקה שבטו. וזה רמז כי עם היותו עני ורש ה' יברכהו וימציא לו ספוקו בהשגחה. וכנגד השמירה מהאויבים הראהו אלה אשר העשירו מביהמ"ק ועכ"ז זכות אבות עומדת באחרונה. וכן הוא עם היותו נרדף מאויביו בסופו יעמוד בשלום. וכנגד נקיות החטא הראהו ענין ביהכ"נ קריאת התורה יצה"ר נכנע וכן הוא ע"י תורתו יהיה נשמר מיצה"ר. וכנגד הלמוד הראהו למוד הסנהדרין ומה שמעמידים הלכה על בוריה לומר לו שגם הוא תהיה תורתו ברורה ולא תשכח. וכנגד הדין הראהו ג' בתי דינין. ומה שמעמידין הדין על בוריו. לומר שגם הוא יתברר דינו וזכותו כי עיניו ראה אלהים ויוכח. וכנגד הכשר זרעו הראהו שמחת בית השואבה שמשם שואבין רוה"ק לומר כי זרעו מיוחס אחריו שה' משרה שכינתו עליו דאם לא כן לא תשרה עליו שכינה דאין שכינה שורה אלא על המשפחות המיוחסות כדאי' ביבמות. ור"י דפתר ליה בסיני ירצה משום שעיקר דרכו אשר יעקב הלך היה להוליד בנים ולהקים י"ב שבטים כדלעיל פס"ח לכן הראה לו סיני וקיבוץ זרעו בס' רבוא שם לבשרו על רבוי זרעו:

שלש מלכויות. כשדים ומדי ויון ונקראו עדרי צאן על שהיו תועים כצאן ופי' באר לדרשא זו בהמ"ק שהוא באר מים חיים. ופי' טירוניא עמ"ש לעיל פמ"ב.

והנה באר זה סיני שהוא מקור מי התורה ופי' בשדה הוא במדבר ואמר כהנים לוים וישראלים ואע"ג דבמתן תורה עדיין לא נבדלו כהנים לוים והא דכתיב הכהלים הנגשים אל ה' קאי על פרישות בכורות או פרישות נדב ואביהוא כדאית' בפ' פרת חטאת מ"מ על מה שהם עכשיו קרי ליה קרא ג' עדרי צאן: