יפה תואר על בראשית רבה/ע/ד
<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה ע | >>
• א • ג • ד • ה • ו • ז • ח • י • יא • יב • יג • טו • טז • יז • יח • יט • כ •
מסורסת היא הפרשה. כלומר מתחלה נדר יעקב נדר אם יהיה אלהים עמדי ושמרני וגו' ואח"כ חלם ונענה בחלומו והנה אנכי עמך ושמרתיך וגו'. אך אין מוקדם ומאוחר בתורה והנדר כתיב שלא במקומו. אמנם לא נוכל לפרש כי הנדר היה והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים דהא כתיב כאשר קם בבוקר אחרי החלום ויקח את האבן אשר שם מראשותיו וישם אותה מצבה. וע"כ צריכין אנחנו לפרש כי לפני החלום נדר והיה ה' לי לאלהים. כלומר שיעבוד את ה' בבית אביו ולא יצא עוד לחו"ל. ואחר החלום הוסיף עוד לנדור והאבן הזאת אשר שמתי מצבה וגו'. והכתוב חבר את שני הנדרים יחד אף כי אחד היה לפני החלום והשני אחר החלום:
מלשון הרע היך מה דאת אמר וכו'. משום דק"ל בקרא אחר דאמר אם יהיה אלהים עמדי מה הוסיף עוד לאמור ושמרני הלא כל מו שאלהים עמו שמור הוא מכל רע. וגם למה אמר ושמרני בדרך הזה ולא אמר ושמרני בכל אשר אני הולך לכן דרשו ושמרני מעון ע"ד רגלי חסידיו ישמור והדרך דרש מלשון הרע. ואיידי דדריש בדרך הזה אשר אני הולך על לה"ר דריש ג"כ ונתן לי לחם וגו' על ג"ע וש"ד ועבודת כוכבים. וע"כ לא יתפרש כי יעקב פחד לנפשו פן ילכד בתועבות הגדולות האלה אשר גם הקל שבקלים נזהר מהם. אבל דאג לנפשו פן בהתחבר לרשעים ילכד בסעיפים המסתעפים מהתועבות האלה. וכמו אבק לה"ר. וג"ע הוא להסתכל בערוה או לשמוע קול אשה וכדומה. וכן ש"ד הוא הלבנת פנים או כמו מעכב הצדקה ביום התענית דנחשב כש"ד. וכן עבודת כוכבים הוא המעלים עין מה הצדקה דנקרא בליעל או שאר חטאים אשר רז"ל השוו אותם לחטא זה. והנכון שמפני שמשהה נדרו סוף בא לידי עבודת כוכבים ג"ע ש"ד ולה"ר וכמעט יעקב נכשל בהם כדלקמן ויק"ר פל"ז לכן משמע להו שהשמירה היא מהחטאים המתרגשים לבוא לרגל איחור הנדר וע"ז בקש בעת נדרו וע"ש בדברינו:
ונתן לי לחם לאכול. פי' אשה בהיתר: