יפה תואר על בראשית רבה/ע/א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| יפה תואר על בראשית רבה • פרשה ע |
א • ג • ד • ה • ו • ז • ח • י • יא • יב • יג • טו • טז • יז • יח • יט • כ • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

כתיב אשר פצו שפתי וגו'. משום דק"ל למה כתיב וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלהים עמדי וגו' ולא כתיב ויאמר אם יהיה אלהים עמדי דומיא דוידר ישראל נדר לה' ויאמר אם נתן תתן וגו' לכן מפרש לאמור לאחרים שיהיו נודרין בעת צרתן. אבל שלא בעת צרה טוב אשר לא תדור כדאיתא בריש חולין ובפ"ג דנדרים כי כל הנודר נקרא חוטא אע"פ שמקיימו:

שנדר מצוה בעת צרתו. ביאור הדברים שהנדר בעת צרה הוא מצוה. כי שלא בעת צרה אם יאבה לקיים מצוה כגון לתת צדקה וכדומה הלא יוכל לקיים בעת שהיא בידו. ולמה ידור לבוא לידי תקלה. אבל בעת צרה וחפץ שהמצוה תגן עליו ולא יוכל עתה לקיים המצוה טוב לאסור נפשו בנדר למצוה זו:

תולה את הנדר אלא בו. וזה שבח הוא לו כי נקראת המצוה על שמו שהוא היה הראשון ולא על דוד וכמ"ש בפ' הממונה על מונבז המלך וזולתו רבים שמזכירם אותם לשבח על מע"ט שחדשו משום זכר צדיק לברכה:

נדר לאביר יעקב. וזה היה ע"כ בעת צרה וכדכתיב לפני זה את כל ענותו. וקרוב לומר כי היה מצטער מאד למצוא מקום לבנין ביהמ"ק וכן מה שמביא אח"ז את הכתוב וישמחו העם על התנדבם ג"כ נדרו בעת צנה שהיו מצטערים על בנין ביהמ"ק והתנדבו לה' אם יזכו לראות את בנינו: