יפה תואר על בראשית רבה/סא/ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה סא |
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

וישמעאל בדין שיטול פי שנים. ואע"ג דכמה פעמים כתיב בתורה אשר לבני ישראל נתנה הארץ לנחלה. מ"מ אם באה הירושה לבני ישמעאל מכח אברהם טענו כי אין ביד ה' לאעבורי אחסנתא:

והכתיב ויתן אברהם ליצחק וגו'. וכיון דנתן בתורת מתנה וגם בחייו אין זה בכלל לא יוכל לבכר הנאמר רק על תורת ירושה כדתנן ביש נוחלין:

שלא תכוו בגחלתו של יצחק. כלומר שלא תסיגו גבולו או שלא תבואו להתקוטט עמדו:

חסר ברומי הכתוב מדבר. כי חסר הוא מלשון צר ואויב:

הקיפוה כעטרה לפי שאין העטרה נופל אלא באדם הוצרך לומר שהוא מושאל על ההיקף ע"ד כצנה רצון תעטרנו וההיקף הזה יתכן שהוא למעלה והיינו בשלותה שהיתה מוקפת סוחרים ושרים. א"נ לגריעותא שהקיפוה אויבים ולגיונות בכשלונה. וכן הקיפוה כובין היינו בחורבנה שעלתה כלה קמשונים. וע' רש"י: