יפה תואר על בראשית רבה/סא/ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה סא | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

זו הגר. וכדדרשינן ויצחק בא מבוא באר לחי רואי שהלך להביא את הגר. וכן בסמוך אותה שישבה על הבאר וכו':

פילגשם כתיב. כתב הרא"ם לא ידעתי המ"ם של פילגשם במה הוא משמש בשלמא גבי ויברא אלהים את התנינים אמרו תנינם כתיב חסר יו"ד שלא נשאר אלא תנין אחד בא המ"ם להורות שהיו שנים מתחלה ונחסר הי"ד להורות שלא נשאר אלא אחד אלא הכא שלעולם לא היתה אלא אחת המ"ם למה בא. אבל בב"ר אמרו פילגשם כתיב חסר יו"ד אותה שישבה על הבאר ואמרה לחי העולמים ראה בעלבוני שפירושו פילגש שם להורות עם השי"ן הקודם על מלת שם ויהיה השי"ן משמש לפניו ולאחריו כב' ירובעל וירובשת ע"כ. ואמת הוא כי בנוסחת הילקוט כתוב כן. ולגירסא דידן י"ל כיון שגירשה ואח"כ לקחה נחשבת כשתים אבל לא שתים ממש וכמשפט החסר הבא להורות כי הוא ממוצע בין יחיד לרבים ומביא את הכתוב בעודנו אותה שישבה על הבאר כו' להחזיק את דבריו כי קאי על הגר:

תוספתו של הקב"ה מרובה כו'. ולא כמדת בו"ד אשר איננו מוותר רק מעט על המדה אבל וותרנות של הקב"ה היא התוספת מרובה על העיקר: