יפה תואר על בראשית רבה/סא/ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה סא | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

דשנים ורעננים כו'. דריש מכפל לשון של דשנים ורעננים על ויוסף אברהם כי בזקנותו עוד הוסיף בתולדתו ולחלחותו על נעוריו:

יש לאבינו אברהם תקוה. והצדיק נמשל לעץ בכמה מקומות. והנה לפי הדרש יהיו הרעיון הפוך מענין הכתוב שם דנאמר כציץ יצא וימל וגו'. הלא מונה הכתוב שם כי האדם הוא גוע ואין לו תקוה. אבל מדריש כי גם אם יש לעץ זה לצדיק תקוה זה הוא רק לאחד מני רבבה אבל בסתם בני אדם גבר ימות ויחלש ונמשל כציץ השדה אשר יצא וימל:

גזעו ותמת שרה. וקרא לאשתו גזעו משום שהיא אחת מצלעותיו וגם כי שניהם משרש אחד חוצבו כי היא היתה אחותו בת אביו: