יפה תואר על בראשית רבה/מח/י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה מח | >>
א • ב • ג • ד • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • כ • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

לגדול שבהן כו'. וסובר כמ"ד בשבועות העדות כי אדני הוא חול. דאי ס"ד דהוא קדש וקאי על הקב"ה היה לו לכתוב לאמר זה לפני וירא וירץ לקראתם:

חייך שאני פורע לבניך כו'. עיקר הדרש הזה הוא לתרץ למה פרט הכתוב כל הפרטים ולא אמר דרך כלל כי הזמינם והאכילם והשקם. לכן אמר כי פרט את מעשיו להכפיל שכרו לבניו על כל אחד ואחד. ואין זה סותר למה דנאמר בכמה מקומות כי המן היה בזכות משה והענן בזכות אהרן והבאר בזכות מרים וכאן אמר שכלם באו להם בזכות אברהם. כי עיקר ביאתם היה בזכות משה אהרן ומרים. אבל אם לאו זכות אברהם באו המה ביישוב ובזכות אברהם הגדיל הקב"ה את הנס להביאם במדבר. וזה שמדייק בלישנא שאני פורע לבניך במדבר. ומה דהביא פה בשביל יוקח נא מעט מים נתן להם את הבאר ולא אמר ויורהו ה' עץ וישלך אל המים. כי הנס הזה היה רק פעם אחת ולא תמידי כמו הבאר:

ורוח נסע מאת ה' ויגז שלוים מן הים. הנה השליו הזה היה להם לקללה והיה להם לזרא ואיך יבוא הוא בזכות אברהם. אבל כוונתו על הכתוב ותעל השליו בשמות כו'.. והמביא הביא פה את הכתוב ויגז שלוים רק להוכיח לנו כי השליו בא בדבר ה' כדכתיב ורוח נסע מאת ה'. ואם זה השליו אשר היה לקללה בא מאת ה' מכ"ש השליו אשר היה לברכה כי מרובה מדה טובה כו':