יפה תואר על בראשית רבה/מג/ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה מג | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

בזכות ויתן לו מעשר מכל. ומפרש את הכתוב כמו שפירש החזקוני כי מלכי צדק נתן לאברהם מעשר מכל. והדורש דורש פה מעשר מלשון עושר שנתן לו עושר ממדת כל אשר היא מדה השמינית בי"ג מדות וכמו שכתב הרמב"ן על הכתוב וה' ברך את אברהם בכל. ויש לפרש כלל הדברים כי זה ידוע אשר שלשה ראשי מעלות הצדקה הן. הא' שנותנת אריכת ימים וכ"ש וצדקה תציל ממות. ואמרו רז"ל בשבת אפילו ממיתה עצמה מצלת וכנגד זה אמר באברהם שנתברך בזקנה ושיבה כדכתיב ואברהם זקן בשביל המעשר מכל. הב' המעלה הנפשית לראות פני השכינה וכדאיתא בויק"ר ובשוח"ט גבי אני בצדק אחזה פניך. וכנגד זה מביא ביצחק ואוכל מכל ששרתה עליו אז רוח הנבואה וידע כל מה שעתיד להיות כדאיתא לקמן בפס"ז רנ"א מכל טוב שהוא מתוקן לעתיד לבוא. הג' הצלחת הממון כדאמרינן עשר בשביל שתתעשר ואיתא ע"ז כמה מעשים בגמ' ובמדרשים וכנגד זה אמר ביעקב וכי יש לי כל:

מהיכן זכו ישראל לב"כ. בא לדרוש את הכתוב כה תברכו את ב"י משמע דעיקר הברכה כבר זכו ישראל בה ועתה בא להודיע להם רק סגנון הברכה ונוסחתה. ומתרץ כי במלת כה מרומז אשר עיקר הברכה כבר מסור בידיהם בזכות האבות ור"י האומר מאברהם כי הוא ראש האבות. ור"נ דאמר מיצחק כיון דמאברהם יצא ישמעאל לכן דריש על העקידה של יצחק אשר בזכותה נתברכו זרעו הנקרא רק ישראל. ורבנן סוברים כיון דבכל זה יצא ממנו עשו לכן טוב יותר לאמר מיעקב אשר היתה מטתו שלמה: