יפה תואר על בראשית רבה/מג/ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה מג | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

ממי קנאן והיה לו לומר יוצר או עושה אבל על קונה צריך טעם. והנה דברי ר"א בתירוצו כאינש דאמר פלן כו' חסר ביאור ודברי המפרשים דחוקים בזה. ואפשר לפרש כי קושיתו ממי קנאן הוא דלשון קונה שמים משמע דהיה חומר קדום ומהחומר הזה ברא את השמים ואת הארץ וזה שקר בחק האמונה כי הקב"ה בראן יש מאין. וזה הוא קושיתו ממי קנאן. ובאה התשובה ע"ז מר"א כי לא בא פה לשבח את הקב"ה שברא הכל מהאין המוחלט כי זה פשוט ונודע הוא. אבל בא פה לשבחו עוד כי תקן הכל וסדר בערך יפה מאד. וז"ש כאינש דאמר פלן עינוהי יאי שעריה יאי. פי' כי לפעמים מהללים את האדם בכללו ואומרים כי יפה הוא בכלל ופעמים משבחים אותו רק באחד מאבריו כמו העינים ושערותיו. כמו כן משבח פה את היוצר בפרטי מעשיו כי תקן הכל בסדר וערך יפה. וע"פ רוב אנחנו מפארים אותו בכלל מעשיו שהוציא את הכל מאין המוחלט:

כאלו אתה שותף עמי כו'. כי הקב"ה ברא הכל לכבודו וכיון שלא היו מכירין את כבודו עד אברהם היתה בריאתו ללא הועיל ורק עתה כאשר הכיר אברהם את שמו בין בריות הקב"ה נשתתף עמו אברהם בתכלית הבריאה ומקרי כמו שנתחדשה הבריאה עתה וזה שמסיים הה"ד קונה שמים וארץ כי עתה מקרי קונה כאלו קנאה אותם מידי אברהם: