יפה תואר על בראשית רבה/מג/ג
<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה מג | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט •
הלילה נחלק מאליו. מדכתיב ויחלק בל"י ולא כתיב ויחלקו בל"ר ע"כ דריש דלא קאי על הוא ועבדיו. רק על לילה שעד חצי הלילה הספיק בידו לרדוף אויביו. ונשאר חצי לילה השני סימן לבניו שכמו שהוא נצח בחצי הא' כן יהיו הם נוצחים בחצי השני ורבנן אמרי שאברהם היה חפץ לרדפם כל הלילה אך הקב"ה חלקו כדי שישאר חציו הב' לבניו וכמו דאיתא בשמ"ר פי"ז אמר לו הקב"ה דייך עד חצי הלילה בוא ונחלוק הלילה אני ואתה:
וכי יש אדם רודף הרוגים. דאקדים הכאה לרדיפה. ואע"ג דאשכחן קראי טובי מסורסים זה רק במעשה אחד אבל בשני מעשים אין דרך להקדים את המאוחר. ועל הכתוב וירום תולעים ויבאש כבר דרשו לקמן דהכי הוה עובדא דרך נס. והא דקיי"ל אין מוקדם ומאוחר בתורה זה דוקא בב' פרשיות אבל בפ' אחת המוקדם מוקדם דאל"כ לא משכחת פרט וכלל וכיוצא וכנודע:
הה"ד מי העיר ממזרח וגו' זה ראיה לדבר כי כבר מסרם ה' בידו כי הוא העירם לבוא ליפול בידו:
צדק יקראהו לרגלו חי העולמים כו'. אין פירושו כי חי העולמים הוא צדק אבל הכתוב יתפרש בדרך שאלה מי העיר וגו' מי הוא צדק אשר יקראהו לרגלו. מי הוא אשר יתן לפניו גוים וגו' ועוד השאלות בכתוב זה ותשובת הכל הוא אני ה' ראשון וגו' כמו שמסיים הכתוב כלומר כאשר עשיתי כל זה כן אעשה מכאן ואילך:
שהיה מאיר לו. שהיה משגיח עליו תמיד ודריש יקראהו מלשון כי הקרה ה' ומשום דכתיב לרגלו אמר שהיה מאיר לו שהאור נופל על רגל כמו נר לרגלי:
צדקה היתה צווחת כו'. ולפ"ז יתפרש הכתוב מי העיר ממזרח זה המזרחיים לבוא ובא התשובה שהצדק בקשה עליו וזה צדק יקראהו לרגלו:
פסיעותיו של אברהם אבינו ג' מילין. כי מה שנאמר בכתוב ארח ברגליו לא יבוא משמע שלא הלך בטבע ההליכה ברגליו אלא בדרך נס. ומדכתיב עוד ירדפם יעבור דריש שהם ג' גבולי הליכה ומסתמא כל אחת היתה מיל. וקאמר שכלן לא הלך אותן ברגל אלא קופץ מג' מילין לג' מילין. ומ"ד מיל לא דייק אלא ארח שהוא שם למהלך ובילקוט יהושע בסי' כ"ג איתא מי פעל למפרע מיל סופי תיבות. ובשוח"ט מז' ק"י איתא י"א שנים ונראה דלא דייק רק ירדפם יעבור. דארח בל"י פירושא קמפרש דרדיפה והעברה זו לא הלך בדרך ברגליו. ור"נ בשם ר"א דאמר לא נתאבקו כו' סובר דקפצה לו הדרך וכדאיתא בשוח"ט ולכן לא הלך ברגליו כלל בדרך זו או הכוונה כי לכלם היה מהלכו בקפיצה וחולקין בזה כי לאחד נלאה בקפיצה זו כמהלך ג' מילין. והשני אומר כמהלך מיל. ור"א אמר שלא נלאה כלל כמהלך מביתו לבית הכנסת ומהר"ר שמואל סבע ז"ל אמר שהאומר מיל סובר כי לא נתכוין אברהם בהליכתו רק להשבת לוט. והאומר ג' מילין רצה שנתכוון לשלשה דברים. הא' להשבת לוט. הב' הכנסת השבויים תחת כנפי השכינה. והג' קנין הרכוש: