יפה תואר על בראשית רבה/לד/יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה לד | >>
א • ג • ד • ו • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

שלא הותר לבשר תאוה. פי' לשחוט ולאכול בשר אם יתאוה לבשר. אבל בהמה שמתה מאליה או אם הקריב קרבן שלמים למ"ד שלמים הקריב ב"נ הותר הבשר גם לאדם:

אך להביא את החונק עצמו. כי ואך את דמכם לפשותיכם אדרוש יתפרש על המאבד עצמו לדעת. וזה כולל גם החונק את עצמו אשר דמו נשאר בקרבו. והאך בא למעט כשאול אשר ידע שוודאי ימות כי כבר נאמר לו מחר אתה ובניך עמי. אבל אחרים גם אם אויביו יקיפוהו וחרב חדה מונחת על צוארו אסור לו לטרוף את נפשו באפו ולא ימנע עצמו מן הרחמים. כי הקב"ה יציל בחסדו גם הלקוחים למות ומטים להרג:

מיד כל חיה אדרשנו. אלו ד' מלכיות שנקרא חיות כד"א וארבע חיון רברבן (דניאל ג) ושאר הדברי יפ"ת ע' בזה בביאור הרי"פ כי דברי שניהם שוים בזה: