יפה תואר על בראשית רבה/לא/יב
<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה לא | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד •
הנני מסכים כו'. דריש מייתורא של ואני. ופי' הדברים כי המלאכים קטרגו על בריאת האדם משום שיש ביניהם רשעים כדלעיל פ"ח. לכן אמר ואני הנני מסכים מצד לדבריכם כי הרשעים ימתו אבל הצדיקים ישארו:
מים היו וכיון שהיו יורדין כו'. פי' כי מתחלה ירדו בנחת כי אין דבר רע יורד משמים. ועל הארץ נהפכו למבול. ויתפרש הכתוב ואני הנני מביא את המבול לאבדם מפני רוע מעלליהם מן המים היורדים בנחת על הארץ. ולכן לא כתיב ואני הנני מביא את מי המבול:
יגוע יצמוק. כי כל אשר בארץ כולל גם הצמחים ועליהם לא שייך גויעת הנפש:
ברית אתה צריך מפני הפירות כו'. כי הקמת ברית שייך על הבטחה אשר אין בידו לעשות. ולבוא אל התיבה יכול בעצמו לבוא אבל על פירותיו שלא ירקבו. ולהנצל מן הגבורים שפחד מהם הוצרך לקיום ברית:
ושלא ישתנו. צ"ל ושלא יכמשו כי הצמחים לא יקמלו:
רגליו מתערסלות כצ"ל ופי' מתבטלות. שהקב"ה מנען לבוא אל התיבה. וע"ע בזה בחלק דף ק"ח. ויתר דבריו בביאור הרי"פ:
נגר היית. ע' ברא"ם גירסא אחרת במדרש:
כיון שיצא התיר לו כו'. והא דכתיב גם בצאתם ויצא נח ובניו ואשתו ונשי בניו י"ל דאע"ג דהותר להם מ"מ הם מעצמם לא נהגו כך עד שנתישבו זמן מה בארץ:
וליוסף יולד וגו'. אע"ג דאין למדין דין מקודם מ"ת. אך יליף דרך סברא שראוי לאדם להצטער עם הצבור. ומה שמצינו בלוי ששמש מטתו בשני רעבון כי יוכבד נולדה בין החומות כשבאו למצרים ועדיין היו שתי שנים שנות רעב כבר הקשו כן המפרשים ותירצו לפי דעתם. אבל אין צורך לכל דבריהם דאפילו האיסורים המפורשים בתורה לא נתחייבו בהם קודם מ"ת וכמו שלקח יעקב שתי אחיות: