יפה תואר על בראשית רבה/לא/ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה לא | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

שהמחרישה שולטת בארץ נימוחו. כי עד המקום הזה האדמה רפויה מהמחרישה לכן נימוחה במים. וגם כי היא לקתה בשביל שזנה וכלכלה את בני אדם החוטאים ולכן נלקה מקום המחרישה:

משל לבן שרים כו'. פי' כיון דעיקר גדולת הפדגוג והמינקת הוא בשביל הבן. לכן כאשר יחטא הבן ירדו גם הם מגדולתם ומטעם זה ג"כ כיון דהארץ מושגחת מאת ה' רק בשביל האדם. ואם האדם חטא סרה גם מהאדמה השגחת ה' ויד המקרה שלטה בה להמחות במים עד המקום אשר המים שלטו למחות. ומה שמביא שני המשלים ללמד לנו כי הארץ מרדה בכפלים בין על הגידולים שגדלה וכמו הפדגוג. ובין על המזונות אשר נתנה להם וכמו המינקת. וע"ע לעיל בפרשה כ"ח כי הארץ אשר נתנה להם שפעת אוכל גרמה לבני אדם שיבעטו בה':