יפה תואר על בראשית רבה/כח/ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה כח | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

אמר ר' אלעזר כו' בא לחלוק על הת"ק דדורש אמחה מלשון מחאה ודורש כפשוטו מן מחיה וכמו שמסיים וכמה נמוחו מהם ולהשיב על הוכחת הת"ק דמוכיח כי הוא מלשון מחאה יען דלא כתיב בלשון אשמיד או אכלה דריש דקאי על תתקע"ד דורות אשר עלו במחשבה להבראות ועליהם לא שייך הלשון אשמיד ואכלה כיון דלא היו בפועל ומפרש אשר בראתי אשר עלה במחשבתי לברוא אותם ומבאר דבריו במשל כי הקב"ה ברא את שארית הדורות לאלף דור וזה כו' להראות לבני הדורות אשר יקומו מאחריהם כי גם הנבחרים מהאלף היו רעים וחטאים מאד. ומכ"ש אותם הדורות אשר היו ראוי להבראות לפניהם אשר היו עוד יותר גרועים מהם. ומ"ש וינחם ה' וגו' אף כי לפי זה היתה בריאתם לצורך. זה רק ע"ד לשון בני אדם. כי טוב היה בעיני ה' אם אלה הדורות לא היו חוטאים ופושעים:

ה"ג כך היו אלו החשובים שבהם. הגרועים שבהם על אחת כמה וכמה כך אדם אחד מאלף וכו':