יפה תואר על בראשית רבה/כח/ה
<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה כח | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט •
אר"ת לא חלת יד ליד כו'. פי' הדברים משום שסדום עצמה לא חלתה ידיה במצות לכן נהפכה כמו רגע. ויהיה ולא חלו בה ידים הטעם על ההפוכה כמו רגע. אבל בישראל הגינו עליהם ידי נשים רחמניות העוסקות במצוה כי תשאר להם פליטה ואע"ג דאמרינן בספרי גבי יחי ראובן ואל ימות. לעולם אין מחליפין לא זכות בחובה ולא חובה בזכות אלא נותנין מתן שכר על המצות ועונשין על העבירות. ואיך הצילו אותם המצות מהכליה מהעונש הראוי להם לבוא על העבירות וכן איתא בשוח"ט מז' ס"ב. י"ל דזה הוא לטובת האדם כיון דשכר מצוה הוא נצחי ועונש העבירה הוא זמני. לכן אין מנכין משכר הנצחי בשביל עונש הזמני. אבל אם העבירה מחייבת כליה בוודאי טוב להם לנכותם משכר המצוה כדי שינצלו מהכליה וי"ל עוד כי בני סדום כפרו בעיקר האמונה בה'. ובשביל זה אמר בלשון לא פשטו ידיהם במצות כי אמרו מה בצע כי נצדק. אבל ישראל אף כי עונותם רבו בכל זאת האמינו בה' ולא הפכו משרש את עיקר האמונה אחרי כי פשטו ידיהם גם במצות ובאיכה רבתי מבוארים הדברים שם יותר ע"ש:
גוי שהוא חייב כרת. זה הוא על מה שנקראו הפלשתים בכ"מ כרתי כרתיה משום שראוים הם להכרת. וגם במה שאמר הכתוב אח"ז והכרתי את כרתים משמע שקורא אותם בשם כרתים בשביל והכרתי. לשון נופל על לשון. וע"ע בביאור הרי"פ בשם היפ"ת:
בזכות גוי אחד. בחזית ליתא וגרס רק בזכות ירא שמים אחד וכצ"ל: