ילקוט שמעוני על תהלים פ יד
| ילקוט שמעוני על תהלים • פרק פ' • פסוק י"ד | >>
• ב • ג • ו • ט • יד • טו • יח • כ •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
יְכַרְסְמֶ֣נָּֽה חֲזִ֣יר מִיָּ֑עַר
וְזִ֖יז שָׂדַ֣י יִרְעֶֽנָּה׃
יכרסמנה חזיר מיער, זה עשו הרשע. וזיז שדי ירענה, אלו המלכיות.
יכרסמנה חזיר מיער, זה המלך. וזיז שדי ירענה, זה האוסטרולוטין. דבר אחר: וזיז שדי, זה וזה. דבר אחר: חזיר מיער, העי"ן תלויה: אם זכיתם – "מיאור", כשם שאין חיות הים שולטות ביבשה כך אין שולטין בך; ואם לאו – מן יער, מן חיותא דחורשא. כיוצא בו אתה אומר: "משא מדבר ים", אם ים למה מדבר ואם מדבר למה ים? אלא אם זכיתם הרי הם כחיות הים, שכיון שעולות ליבשה מיד הם מתות; ואם לאו הרי הם כחיות המדבר. ר' פנחס ור' חלקיה בשם ר' סימון: כל הנביאים לא פרסמוה אלא שנים, אסף אמר: יכרסמנה חזיר מיער, ומשה אמר: "ואת החזיר כי מפריס פרסה היא", למה מושלה כחזיר? אלא מה חזיר זה, בשעה שהוא רובץ הוא פושט טלפיו לומר: ראוני שאני טהור, כך אומה זו, גוזלת וחומסת ונראית כאילו מצעת בימה. מעשה בשלטון אחד בקסרין שהיה הורג המנאפים והגנבים והמכשפים, ואמרו סנקליטין שלו שעשה שלשתן בלילה אחד, כך עשו, כל ארבעים שנה צד נשי אנשים ומענה אותן, כיון שהגיע לארבעים שנה דמה עצמו לאביו, אמר: אבא נשא אשה לארבעים שנה אף אני נושא למ' שנה, הדא הוא דכתיב: "ויהי עשו בן ארבעים שנה".