ילקוט שמעוני על שמואל א כא ד
| ילקוט שמעוני על שמואל א • פרק כ"א • פסוק ד' | >>
• ד • ה • ז • יא • טז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְעַתָּ֗ה מַה־יֵּ֧שׁ תַּחַת־יָדְךָ֛ חֲמִשָּׁה־לֶ֖חֶם תְּנָ֣ה בְיָדִ֑י א֖וֹ הַנִּמְצָֽא׃
רמז קל: "ועתה מה יש תחת ידך." אמר רבי יוחנן: גדולה לגימה שהיא מרחקת את הקרובים, ומקרבת את הרחוקים ומעלמת עינים מן הרשעים, ומשרה שכינה על נביאי הבעל, ושגגתה עולה זדון.
מרחקת את הקרובין מעמון ומואב, דכתיב: על דבר אשר קדמו אתכם בלחם ובמים.
מקרבת רחוקים מיתרו.
דאמר ר' חנן:
בשכר, קראן לו ויאכל לחם, זכו בני בניו וישבו בלשכת הגזית, שנאמר: ומשפחת סופרים יושבי יעבץ וגו' המה הקינים וגו'.
וכתיב: ובני קיני חותן משה.
ומעלמת עין מן הרשעים ממיכה.
ר' נתן אומר:
מגרב לשילה שלשת מילין והיה עשן של מערכה ועשן של פסלו של מיכה מעורבין זה בזה, בקשו מלאכי השרת לדחפו, אמר להם הקב"ה: הניחו לו כי פתו מצויה לעוברים ושבים.
ומשרה שכינה על נביאי הבעל.
מחברו של עדו הנביא, שנאמר: ויאמר אליו גם אני נביא כמוך, וכתיב: ויהי הם יושבים על השלחן ויהי דבר ה' אל הנביא וגו'.
ושגגתה עולה זדון.
דאמר רב יהודה אמר רב:
אלמלי הלוהו יהונתן לדוד שני ככרות לחם, לא נהרגה נוב עיר הכהנים, ולא נטרד דואג האדומי ולא נהרגו שאול ושלשת בניו.