ילקוט שמעוני על בראשית ח כב
<< | ילקוט שמעוני על בראשית • פרק ח' • פסוק כ"ב |
• א • ב • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יט • כ • כא • כב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
עֹ֖ד כׇּל־יְמֵ֣י הָאָ֑רֶץ זֶ֡רַע וְ֠קָצִ֠יר וְקֹ֨ר וָחֹ֜ם וְקַ֧יִץ וָחֹ֛רֶף וְי֥וֹם וָלַ֖יְלָה לֹ֥א יִשְׁבֹּֽתוּ׃
עוד כל ימי הארץ וגו'. ר' יודן בשם ר' שמואל: מה סבורין בני נח, שבריתן כרותה עומדת לעד? אלא כל זמן ששמים וארץ קיימין בריתן קיימת; כשיבוא אותו היום שכתוב בו "כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה", באותה שעה "ותופר ברית ביום ההוא". אמר ר' אחא: מי גרם להם שמרדו בי? לא על ידי שהיו זורעין ולא קוצרין, יולדין ולא קוברין? מכאן ואילך "זרע וקציר". "וקור וחום", חמה חכאכית, "קיץ וחורף", מקייץ אני עליהן את העוף כמה דאת אמר: "וקץ עליו העיט וכל בהמת הארץ עליו תחרף". מעשה היה באחד מגדולי הדור שהיה חושש את ראשו, אמר: חמון מה עבד לן דרא דמבולא. דבר אחר: עוד כל ימי הארץ. ר' הונא בשם ר' אחא: מה סבורין בני נח, שבריתן כרותה ועומדת לעד? כך אמרתי להם: עוד כל ימי הארץ וגו'; אלא כל זמן שהיום ולילה קיימין בריתם קיימת. לכשיבוא אותו היום שכתוב בו: "והיה יום אחד הוא יודע לה' לא יום ולא לילה", באותה שעה "ותופר ברית ביום ההוא". אמר ר' יצחק: מי גרם להם שמרדו בי? לא על ידי שהיו זורעים ולא קוצרין? דאמר ר' יצחק: אחד למ' שנה היו זורעין, ומהלכין מסוף העולם ועד סופו לשעה קלה, ומתלשין ארזי לבנון בהליכתן, והיו אריות ונמרים חשובין עליהן ככלמתא בבשרן. הא כיצד? היה להם אויר יפה כמן הפסח ועד העצרת, דכתיב: ימי הארץ זרע וקציר. ר' שמעון בן אלעזר משום ר"מ, וכן היה ר' דוסא אומר כדבריו: חצי תשרי ומרחשון וחצי כסלו זרע, חצי כסלו טבת וחצי שבט חורף, חצי שבט אדר וחצי ניסן קור, חצי ניסן אייר וחצי סיון קציר, חצי סיון תמוז וחצי אב קיץ, חצי אב אלול וחצי תשרי חום. ר' יהודה מונה מתשרי. ר"ש מונה ממרחשון, נח עיבר את השנה. ר"ש בן לקיש אומר: כותי ששבת חייב מיתה, שנאמר: ויום ולילה לא ישבותו, ואמר מר: אזהרה שלהן זו היא מיתתן. פשיטא? אמר ר' הונא: ואפילו בשני בשבת. וליחשביה גבי ז' מצות? כי קא חשיב שב ואל תעשה, קום עשה לא קחשיב. והרי דינין דקום עשה וקא חשיב? קום עשה ושב ואל תעשה נינהו.