ילקוט שמעוני על בראשית ח ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

[עריכה]

ויסכרו מעינות תהום, לטובה, אבל לא כל מעינות, חוץ ממעין טבריא ואבלונים ומערת פמייס. לרעה, "ביום הזה נבקעו כל מעינות תהום" (בראשית ז, יא). אמר ר' יוחנן, שלשה נשתיירו מהן: בלועא דגרדי, וחמי טבריא, ועינא רבתי דתורם:

[עריכה]

תנו רבנן: דור המבול לא נתגאו אלא בשביל טובה שהשפיע להן הקב"ה, אמרו: כלום אנו צריכין אלא לטיפה של גשמים; יש לנו נהרות ומעינות שאנו מסתפקין מהן. אמר הקב"ה: בטובה שהשפעתי להם מכעיסין אותי? בה אני דן אותן, שנאמר: "ואני הנני מביא את המבול מים" (בראשית ו, יז). אמר ר' יוחנן: דור המבול ברבה קלקלו, "וירא ה' כי רבה רעת האדם"; ברבה נדונו, "כל מעינות תהום רבה":