ילקוט שמעוני/שמות/רמז רצג
לא תשא את שם ה' אלהיך (פסיקתא רבתי עיין שם). כל המברך ברכה שאינה צריכה עובר משום לא תשא. כי אתא רב דימי אמר ר' יוחנן אוכל ולא אוכל שקר ואזהרתיה מולא תשבעו בשמי לשקר. אכלתי ולא אכלתי שוא ואזהרתיה מהכא לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא. קונמות עובר בלא יחל דברו. מיתיבי שוא ושקר אחד הן מאי לאו מדשוא לשעבר שקר נמי לשעבר אלמא אכלתי ולא אכלתי שקר הוא. לא הא כדאיתא והא כדאיתא. ומאי דבר אחד הן דבדבור אחד נאמרו כדתניא זכור ושמור בדבור אחד נאמרו מה שאין הפה יכול לדבר ומה שאין האוזן יכולה לשמוע. בשלמא התם בדבור אחד נאמרו כדרב אדא בר אהבה דאמר נשים חייבות בקדוש היום דבר תורה דאמר קרא זכור ושמור כל שישנו בשמירה ישנו בזכירה והני נשי הואיל ואיתנהו בשמירה איתנהו נמי בזכירה. אלא הכא למאי הילכתא מבעיא ליה. אלא כשם שלוקה על (שקר) [שוא] כך לוקה על (שוא) [שקר] פשיטא האי לאו והאי לאו. מאי דתימא כדאמר ליה רב פפא לאביי לא ינקה כלל קא משמע לן כדשני ליה. ואי תימא כשם שמביא קרבן על שקר כך מביא קרבן על שוא ור' עקיבא היא דמחייב לשעבר כלהבא. כי אתה רבין אמר ר' ירמיה אמר ר' אבהו אמר ר' יוחנן אכלתי ולא אכלתי דבר שקר ואזהרתיה מולא תשבעו בשמי לשקר אוכל ולא אוכל עובר בלא יחל דברו ואי זה שבועת שוא נשבע לשנות את הידוע (לאדם):
אמר רב אידי בר אבין אמר ר' עמרם אמר ר' יצחק אמר ר' יוחנן ר' יהודה אומר משום ר' יוסי הגלילי כל לא תעשה שבתורה לאו שיש בו מעשה לוקין עליו לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו חוץ מנשבע ומימר ומקלל חברו בשם. נשבע מנלן אמר ר' יוחנן משום ר' שמעון בן יוחאי אמר קרא לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא כי לא ינקה וגו' בית דין של מעלה אין מנקין אותו אבל בית דין של מטה מלקין אותו. אמר ליה רב פפא לאביי דלמא הכי קאמר רחמנא לא ינקה כלל. אי כתיב לא ינקה כדקאמרת השתא דכתיב כי לא ינקה ה', ה' הוא דאינו מנקה אבל בית דין של מטה מלקין אותו ומנקין אותו. אשכחן שבועת שוא שבועת שקר מנלן רבי יוחנן דידיה אמר לשוא לשוא שני פעמים אם אינו ענין לשבועת שוא תנהו ענין לשבועת שקר כגון אכלתי ולא אכלתי. ומאי שנא אמר רבא בפירוש רבתה תורה שבועת שקר דומה לשוא מה שוא לשעבר אף שקר נמי לשעבר:
לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא שבועת שוא חייבין על זדונה מכות ועל שגגתה פטור ואיזהו שבועת שוא נשבע לשנות את הידוע (לאדם) על עמוד של אבן שהוא של זהב, על האיש שהוא אשה ועל האשה שהיא איש, נשבע על דבר שאי אפשר לו אם לא ראיתי גמל פורח באויר, אם לא ראיתי נחש כקורת בית הבד, אמר לעדים בואו העידוני שבועה שלא נעידוך, נשבע לבטל את המצוה, שלא לעשות סוכה ושלא ליטול לולב ושלא להניח תפילין: