ילקוט שמעוני/שמות/רמז רצד
תנו רבנן שבועת הדיינין אף היא בלשונה נאמרה אומרים לו הוי יודע שכל העולם כולו נזדעזע בשעה שאמר לו הקב"ה למשה בסיני לא תשא את שם וגו' וכל עבירות שבתורה נפרעין ממנו וכאן ממנו וממשפחתו שנאמר אל תתן את פיך לחטיא את בשרך ואין בשרך אלא קרובים שנאמר ומבשרך לא תתעלם. וכל עבירות שבתורה נפרעין ממנו וכאן ממנו ומכל העולם שנאמר אלה וכחש ורצוח וגו' על זאת תאבל הארץ וגו'. כל עבירות שבתורה אם יש לו זכות תולין לו שנים ושלשה דורות וכאן נפרעין ממנו לאלתר שנאמר הוצאתיה נאם ה' וגו' הוצאה לאלתר. ובאה אל בית הגנב זה הגונב דעת הבריות שאין לו ממון אצל חברו וטוענו ומשביעו. ואל בית הנשבע בשמי לשקר כמשמעו. ולנה בתוך ביתו וכלתו ואת עציו ואת אבניו הא למדת דברים שאין אש ומים מכלין אותו שבועת שוא מכלה אותו אם אמר איני נשבע פוטרין אותו מיד ואם אמר הריני נשבע אותן העומדין שם אומרים סורו נא מעל אהלי וגו', וכשמשביעין אותו אומרים לו הוי יודע שלא על דעתך אנו משביעין אותך אלא על דעתנו ועל דעת בית דין, וכן מצינו במשה רבינו כשהשביע את ישראל אמר להם דעו לא על דעתכם אני משביע אתכם אלא על דעתי ועל דעת המקום שנאמר ולא אתכם לבדכם וגו' כי את אשר ישנו פה וגו' אין לי אלא לאותן העומדין לפני הר סיני דורות הבאים וגרים העתידים להתגייר מנין תלמוד לומר ואת אשר איננו פה. אין לי אלא מצות שקבלו עליהן מהר סיני מצות העתידין להתחדש כגון מקרא מגילה חנוכה ופורים מנין תלמוד לומר קימו וקבלו היהודים קיימו מה שקבלו עליהם כבר. אמר מר שבועת הדיינין אף היא בלשונה נאמרה דתנן אלו נאמרין בכל לשון פרשת סוטה וידוי מעשר קריאת שמע ותפלה וברכות המזון ושבועת העדות ושבועת הפקדון וקאמר נמי שבועת הדיינין אף היא בלשונה נאמרה. אמר מר כל העולם כולו נזדעזע על לא תשא כדקתני טעמא כל העבירות שבתורה נאמר בהן ונקה וכאן נאמר לא ינקה. והא כל העבירות שבתורה נמי כתיב בהן לא ינקה. ההוא מיבעיא ליה לכדתניא ר' אלעזר אומר אי אפשר לומר ונקה שכבר נאמר לא ינקה ואי אפשר לומר לא ינקה שכבר נאמר ונקה. הא כיצד מנקה לשבים ואינו מנקה לשאינן שבין. וכל עבירות שבתורה ממנו אין ממשפחתו לא והכתיב ושמתי אני את פני באיש ההוא ובמשפחתו ותניא אמר ר' שמעון אם הוא חטא משפחתו מה חטאה אלא אין לך משפחה שיש בה מוכס שאין כולן מוכסין ואין לך משפחה שיש בה ליסטים שאין כולן ליסטין מפני שמחפין עליו, התם בדינא אחרינא כדתניא ר' אליעזר אומר ושמתי אני את פני באיש ההוא ובמשפחתו יכול כל המשפחה כולה בהכרת תלמוד לומר אותו, אותו בהכרת ולא כל המשפחה כולה בהכרת. ובשאר עבירות מכל העולם כולו לא והכתיב וכשלו איש באחיו איש בעון אחיו מלמד שכל ישראל ערבין זה בזה. התם שיש בידם למחות ולא מיחו הכא אף על פי שאין בידם למחות. מאי איכא בין רשעים דמשפחתו לרשעים דעלמא בין צדיקים דמשפחתו לצדיקים דעלמא, בשאר עבירות הוא בדיניה ורשעים דמשפחתו בדין חמור ורשעים דעלמא בדין הקל וצדיקים דהכא ודהכא פטירי. גבי שבועת שוא הוא ורשעים דמשפחתו בדיניה ורשעים דעלמא בדין חמור וצדיקים דהכא ודהכא בדין הקל. ואם אמר הריני נשבע העומדים שם אומרים סורו נא וגו'. בשלמא דהוא דמשתבע קאי בסורו אלא ההוא דקא משבע ליה אמאי. מיבעיא ליה לכדתניא ר' שמעון בן טרפון אומר שבועת ה' תהיה בין שניהם מלמד שהשבועה חלה על שניהם וכשמשביעין אותו אומרים לו הוי יודע שלא על דעתך אנו משביעין אותך אלא על דעתנו ועל דעת בית דין. למה לי למימר הכי לאפוקי מקניא דרבא: