ילקוט שמעוני/שמות/רמז רצב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פוקד עון אבות על בנים על שלשים וגו' בזמן שהן אינן מסורגין או בזמן שהן מסורגין הא כיצד רשע בן רשע רבי נתן אומר קוצץ בן קוצץ כיון ששמע משה את הדבר הזה וימהר משה ויקד ארצה וישתחו אמר חס ושלום אין בישראל רשע בן רשע. או כשם שמדת פורענות לארבעה דורות כך מדת הטובה תלמוד לומר לאלפים. אי לאלפים שומע אני מעוט אלפים שנים תלמוד לומר לאלף דור דורי דורים לאין חקר ואין מספר:

לאוהבי זה אברהם וכיוצא בו. ולשומרי מצותי אלו הנביאים והזקנים. ר' נתן אומר לאוהבי ולשומרי מצותי אלו שהן יושבין בארץ ישראל ונותנים נפשם על כל המצות מה לך יוצא ליהרג על שמלתי את בני מה לך יוצא לישרף על שקריתי בתורה מה לך יוצא ליצלב על שאכלתי מצה מה לך לוקה מאה פרגול על שנטלתי את הלולב. ואומר אשר הוכיתי בית מאהבי המכות האלה גרמו לי לאהוב לאבי שבשמים: