ילקוט שמעוני/שמות/רמז רנד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ויסע משה את ישראל אמר רבי סימון לא כל שרוצה לומר שירה אומר שירה אלא כל מי שנעשה לו נס ואומר שירה בידוע שמוחלין לו על כל עונותיו ונעשה בריה חדשה. ישראל כשנעשה להם נס ואמרו שירה נמחלו להן עונותיהן שנאמר ויסע משה את ישראל שהסיען מעונותיהן. וכן אתה מוצא בדבורה וברק שנעשה להם נס ואמרו שירה. ומנין שנמחלו עונותיהן רבי איבו בשם רבי אבא בכל מקום נאמר ויוסיפו בני ישראל לעשות הרע וכאן כתיב ויעשו בני ישראל תחלת עשיה והיכן הן מה שעשו לשעבר אלא מחל להן הקב"ה מה שעשו לשעבר. וכן אתה מוצא בדוד שנעשה לו נס ואמר שירה ומנין שנמחל לו על כל עונותיו דכתיב בתר שירתו ואלה דברי דוד האחרונים היכן הן הראשונים אלא מלמד שמחל לו הקב"ה ויסע משה את ישראל רבי יהושע אומר נסיעה זו נסעו ישראל על פי משה ושאר כל המסעות נסעו על פי הגבורה שנאמר ועל פי ה' יסעו אבל נסיעה זו לא נסעו אלא על פי משה לכך נאמר ויסע משה את ישראל. רבי אליעזר אומר על פי הגבורה נסעו שכן מצינו בשנים ושלשה מקומות שלא נסעו אלא על פי הגבורה ומה תלמוד לומר ויסע משה אלא להודיע שבחן של ישראל שכיון שאמר להן משה קומו סעו לא אמרו היאך אנו נוסעין במדבר ואין בידינו מחיה לדרך אלא האמינו והלכו אחרי משה ועליהן מפורש בקבלה הלוך וקראת באזני ירושלים וגו'. וכן מצינו שחזרו לאחוריהן שלש מסעות שנאמר ויסעו מפני החירות ויעברו בתוך הים ויסעו ממרה ויבואו אילמה ויסעו מאילם ויחנו על ים סוף, וכן מצינו שחזרו לכבודו של אהרן לקבורתו שמונה מסעות שנאמר ובני ישראל נסעו מבארות בני יעקן מוסרה שם מת אהרן וכי במוסרה מת והלא לא מת אלא בהר ההר שנאמר ויעל אהרן הכהן אל הר ההר ומה תלמוד לומר שם מת אהרן אלא מלמד שחזרו לכבודו של אהרן לקבורתו שמונה מסעות. ר' אליעזר אומר על פי הגבורה נסעו ומה תלמוד לומר ויסע משה אלא מלמד שהסיען משה בעל כרחן שכיון שראו בפגרי האנשים שהיו מעבידין בהן בפרך ובעבודה קשה כולם פגרים מתים מוטלים על שפת הים אמרו כמדומין אנו שלא נשתייר אדם במצרים שנאמר נתנה ראש ונשובה מצרימה ונעשה לנו עבודה זרה ותרד בראשנו ונחזור למצרים יכול שאמרו ולא עשו הרי הוא אומר וימאנו לשמוע ולא זכרו נפלאותיך אשר עשית עמהם ויקשו את ערפם. רבי יהודה בר אילעאי אומר עבודה זרה עברה עם ישראל בים והסיעם משה באותה שעה שנאמר ויסע משה את ישראל מים סוף מדבר שהיה עמהם בים סוף:

ויסע משה את ישראל זה שאמר הכתוב ויסע כצאן עמו מה הצאן מתרדפת והרועה מכנסם כך היו ישראל במדבר מתלחמין ובוכין ומתרעמים כמה שנאמר כמה ימרוהו במדבר כביכול לא נסתלק מעליהם הקב"ה אלא נהגם כצאן שנאמר ויסע משה דבר אחר מה הצאן משברת את האילנות ואף על פי כן אין בעליה מקפיד עליה כך ואתנה צאני וגו' צאן לעונשים ואדם למתן שכר. דבר אחר למה כצאן כשם שהרועה זהיר בצאנו ביום מפני החמה ובלילה מפני הזאבים כך היה הקב"ה לא ימיש עמוד הענן וגו' ואומר וסכה תהיה לצל יומם ואומר נחית כצאן עמך וגו'. מהו ויסע שהסיען בעל כרחן דכתיב ויקח שש מאות רכב עמד פרעה וקשט אותן הסוסים באבנים טובות ומרגליות וכשנטבעו בים היו צפין על שפת הים והיו ישראל יורדין בכל יום ונוטלין מהן ולא היו מבקשין לזוז משם כיון שראה משה כך א"ל מה אתם סבורים שבכל יום הים מעלה לכם אבנים טובות ומרגליות עמד והסיען בעל כרחן: