ילקוט שמעוני/שמות/רמז רנג
תבאמו ותטעמו נתנבאו אבות ולא ידעו מה נתנבאו תביאנו ותטענו אין כתיב כאן אלא תבאמו ותטעמו אמרו הבנים נכנסים ואין האבות נכנסין. וכן הוא אומר אם לא תדעי לך היפה בנשים וגו' אמרו הגדיים נכנסין ואין התישים נכנסין. דבר אחר תבאמו ותטעמו ככרם זה שהוא נטוע שורות שורות שנאמר מפאת קדימה עד פאת ימה יהודה אחד דן אחד נפתלי אחד. דבר אחר תבאמו ותטעמו נטיעה שאין בה נטישה שנאמר ובניתים ולא אהרוס ונטעתים ולא אתוש כי בהר קדשי בהר מרום ישראל בהר נחלתך בהר שהבטחתנו בו שנאמר בהר מרום ישראל. ד' נקראו נחלה ישראל נקראו נחלה שנאמר והם עמך ונחלתך. ארץ ישראל נקראת נחלה שנאמר בארץ אשר ה' אלקיך נותן לך נחלה. בית המקדש נקרא נחלה שנאמר בהר נחלתך. התורה נקראת נחלה שנאמר וממתנה נחליאל. אמר הקב"ה יבואו ישראל שנקראו נחלה לארץ שנקראת נחלה ויבנו בית המקדש שנקרא נחלה בזכות התורה שנקראת נחלה. מכון לשבתך זה אחד מן הדברם שכסא של מטה מכוון כנגד כסא של מעלה. וכן הוא אומר ה' בהיכל קדשו ה' בשמים כסאו. ואומר בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים. פעלת ה' חביב בית המקדש לפי המקום כשברא הקב"ה את עולמו לא בראו אלא במאמר שנאמר בדבר ה' שמים נעשו וגו' וכשבנה בית המקדש כביכול פעולה לפניו שנאמר פעלת ה' אוי להם לאומות העולם מה הן שומעין באזניהם הרי בית המקדש קרוי פעולה לפניו ועמדו והחריבו אותו. והם אמרו ערו ערו עד היסוד בה לענין כן מהו אומר ה' ממרום ישאג וגו' שאוג ישאג על נוהו עד נוהו השמו. מקדש אדני כוננו ידיך חביב בית המקדש לפני הקב"ה שכשברא את עולמו לא בראו אלא בידו אחת שנאמר אף ידי יסדה ארץ וכשברא בית המקדש כביכול בשתי ידו שנאמר מקדש אדני כוננו ידיך אימתי תבנהו בשתי ידיך. משל למה הדבר דומה ללסטים שנכנסו לפלטין של מלך (והחזירו) [והחריבו] פלטין של מלך ובזזו והרגו בנו של מלך לאחר זמן ישב עליהם המלך בדין תפס מהן הרג מהם צלב מהם ישב בפלטין שלו ואחר כך נתודע מלכותו בעולם לך נאמר מקדש אדני כוננו ידיך:
ה' ימלך לעלם ועד רבי יוסי אומר אלו אמרו ישראל על הים ה' מלך לעולם ועד לא היתה אומה שולטת בהן לעולם אלא אמרו ה' ימלך לעלם ועד לעתיד לבוא. אבל אנחנו עמך עדרך צאן מרעיתך זרע אברהם אוהבך בני יצחק יחידך עדת יעקב בנך בכורך גפן שהסעתם ממצרים וכנה אשר נטעה ימינך. ה' ימלך לעלם ועד מפני מה כי בא סוס פרעה וגו' רבי איעסק ליה לבריה בי רבי יוסי בן זמרא פסקו ליה תריסר שנין למיזל לבי רב אחלפוה קמיה אמר להו [ניהוו שית שנין אחלפוה קמיה אמר להו] איכנוס והדר איזיל הוה קא מיכסיף מאביה א"ל בני דעת קונך יש בך מעיקרא כתיב תבאמו ותטעמו ולבסוף כתיב ועשו לי מקדש [ושכנתי בתוכם] נסבה אזל יתיב תריסר שני בבי רב עד דאתא איעקרא דביתהו אמר רבי היכי נעבדי נגרשה יאמרו עניה זו לשוא שמרה לנסיב איתתא אחריתי יאמרו זו אשתו וזו זונתו בעא עלה רחמי ואיתסיאת. אמר ר' אלעזר כל אדם שיש בו דעה כאילו נבנה בית המקדש בימיו שזה ניתן בין שתי שמות שנאמר כי אל דעות ה' וזה ניתן בין שתי שמות שנאמר פעלת ה' מקדש ה':
ותקח מרים הנביאה את התוף בידה וכי מנין היה להם לישראל תופים ומחולות במדבר אלא שהצדיקים מובטחים ויודעים שהקב"ה עושה להם נסים וגבורות עם יציאת מצרים והתקינו להם תופים ומחולות. ותען להם מרים מגיד הכתוב כשם שאמר משה שירה לאנשים כך אמרה מרים שירה לנשים שנאמר שירו לה' כי גאה גאה: