יוסף תהלות/סא

<< · יוסף תהלות · סא · >>

מזמור ס"א

פסוק ג

בצור ירום ממני תנחני וכו' — אפשר דהכוונה, לעלות להר ה' שהוא גבוה ממני, אתה תנחני, כי איני יודע דרך זו אלך; דיש כמה רבבות דרכים, והדרך הטוב נעלם כמשז"ל כמו שאמרו ז"ל.

פסוק ד

כי היית מחסה לי — שלא אכשל באיסור א"א אשת איש והזמנת לי בת זוגי. והוספת חסדך להיות מגדל עז מפני אויב, דומה אשר קטרג מאד, והצלתני מידו כמ"ש כמו שכתוב, כמו שכתב, כמו שכתבתי בהקדמת הזהר הקדוש. ולכן משוך חסדך ותנחני.

פסוק ה

ואז אגורה באהלך עולמים — שיאמרו דבר שמועה מפי, כמ"ש כמו שכתוב, כמו שכתב, כמו שכתבתי רז"ל:

פסוק ו

כי אתה אלהים וכו' — אפשר, כי אתה חסד, לשתף בדין אלהים, והוא רחום בדין. שמעת לנדרי, לשם ה', שאקום בחצות לילה, ואני מתפחד שמא יגרע משנותי במה שלא ישנתי; כמו שפירשתי אני הדל בפ' בפסוק "יומם יצוה וכו' תפלה לאל חיי" (תהלים מב, ט). וז"ש וזהו שאמר: נתת ירושת יראי שמך, אברהם ויעקב אבותינו ע"ה ויוסף הצדיק ע"ה שנתנו לי שבעים שנה, וירשתי אני מיראי שמך, וכבר יש לי ע' שנה מאדה"ר, א"כ אם כן "ימים על ימי מלך תוסיף" (פס' ז) ואחיה ק"ם שנה, שנותיו כמו דור ודור. ואז כשאחיה ק' שנה יתוקן העולם, כמ"ש כמו שכתוב, כמו שכתב, כמו שכתבתי בזהר חדש, ולא יחטאו ישראל ולא יחרב הבית. וז"ש "ישב עולם לפני אלהים" (פס' ח), מדת הדין, שכל ישראל צדיקים ויתבטל היצה"ר, ועושי חסד ואמת – תורה – מן ינצרוהו. "כן אזמרה שמך לעד" (פס' ט), שיתוקן העולם:

אי נמי אפשר במשז"ל במה שאמרו ז"ל: "אגורה באהלך" וכו' (פס' ה), שיאמרו דבר שמועה מפיו וכו'. וז"ש כי אתה אלהים שמעת לנדרי, שנדרתי לעסוק בתורה בחשק וכס"ף מלא, ואתה חונן שאוציא לאור חלקי שקבלתי מסיני. והיינו דקאמר: נתת ירושת יראי שמך, שירשו במתן תורה שכל א' קבל חלקו, ועל ידי עסקי תדיר בתורה נתת חלקי ויאמרו משמי, אגורה באהלך וכו':

או יאמר דהכי פירושו, אגורה באהלך עולמים לעה"ב לעולם הבא, כי ירא אנכי להתפלל שתוסיף לי חיים, יען כי אתה שמעת לנדרי שנדרתי לבנות בית המקדש, ושלחת נתן מיד לומר "איש דמים אתה" וכו' והבית יבנה שלמה. ובעבורי נתת, כלומר עזבת ירושת יראי שמך, הוא הבית המקדש ירושת האבות, והוא כמו "ולא נתן סיחון" (במדבר כא, כג) שפיר[ו]ש[ו] ולא הניח. ועל כן איני שואל לחיות עוד בשביל בנין הבית שנתעכב בשבילי, אך אני מבקש על שלמה, ימים על ימי מלך תוסיף וכו':