יוסף תהלות/נט
מזמור נ"ט
[עריכה]פסוק ד
[עריכה]יגורו עלי עזים לא פשעי ולא חטאתי ה'. אפשר במ"ש במה שכתוב בשבת דף נ, א"ר אמר רב אמי: אין מיתה בלא חטא; ואתותב רב אמי. וכתב הרב הגדול מורינו שארינו מהר"י זאבי ז"ל, דהגם דאסיק דיש מיתה בלא חטא, [אבל] לאדם שהובטח, כיעקב אע"ה אבינו עליו השלום, אין מיתה בלא חטא. ובזה תירץ יתיב דברי הרא"ם ז"ל, ע"ש עיין שם באורך. וכן דוד הע"ה המלך עליו השלום הובטח שימלוך, ובלא חטא א"א אי אפשר שימיתוהו. וז"ש וזהו שאמר: יגורו עלי עזים לא פשעי ולא חטאתי ה', דבלא חטא אין מיתה בלא חטא. וכיוצא יש לומר במ"ש מהרימ"ט ז"ל, דכל זה הוא במיתה טבעית, אבל באינה טבעית אין מיתה בלא חטא. ולז"א ולזה אמר: לא פשעי ולא חטאתי ה', ובלא חטא לא אפשר שימיתו אותי:
פסוק ו
[עריכה]אתה ה' אלהים צבאות אלהי ישראל הקיצה לפקוד כל הגוים וכו'. אפשר במ"ש במה שכתוב בסוטה דף ך', גוים לא מפקיד דינא עלייהו. ואפשר שהטעם במ"ש במה שכתב מז"ה מורי זקני הרב בחס"ל בחסד לאברהם, שמדור הפלגה ואילך נפרדו כל הנשמות הקדושות באוצר בפ"ע בפני עצמו, וישראל בחטאם הם פוגמים במדות העליונות, אך הגוים אל יפגמו אלא כל א' בשר של האומה ההיא, זהת"ד זהו תורף דבריו. ובזה פירשתי הטעם דאין קורין אבות אלא לג' לשלושה, דבימי אברהם אע"ה אבינו עליו השלום היה דור הפלגה, ואז נשמות ישראל ניתנו באוצר בפ"ע, וכמ"ש וכמו שכתבתי במ"א במקום אחר. ולזה כיון שהגוים אינם פוגמים כי אם בשר שלהם, להכי לא מפקיד דינא עלייהו. ולזה עתה מבקש מטו בקשה ואמר: ה' אלהים צבאות אלהי ישראל, שהם "סגולה מכל העמים" (שמות יט, ה), ופירש רש"י: "אוצר חביב", שהנשמות קדושות באוצר בפ"ע. ושל הגוים בפ"ע ואינם פוגמים אלא בשר שלהם ולא מפקיד דינא עלייהו, הקיצה לפקוד כל הגוים אל תחון כל בוגדי און, על דרך "שפוך חמתך אל הגוים" (תהלים עט, ו):
פסוק יא
[עריכה]אלהי חסדי (חסדו כתיב) יקדמני אלהים יראני בשוררי. אפשר במ"ש בזהר הקדוש (זהר חלק א פב ב) פסוק "יומם יצוה ה' חסדו" (תהלים מב, ט), דהקם בחצות לילה יומשך חוט של חסד עליו. וז"ש וזהו שאמר אלהי חסדו יקדמני, שאני ער בחצות לילה ומושך אלי חוט של חסד, והיא חסדי אשר עמדי; ומאחר שהחסד עמי, הוי כאלו הנס נעשה בשם הויה, ויכולני לראות במפלתם. וז"ש אלהים יראני בשוררי, דהגם דהנס נעשה במדת הדין, מכח חסדי אשר עמדי אזכה לראות במפלתם, הגם שאין אני כדאי, שאין הנס נעשה בזכותי. ועוד, שהיא מדה כנגד מדה, שהם רואים אותי בחוצפא ועזות, ולכן אלהים יראני בשוררי, שהיו רואים בניוולי; ובכגון זו, שהיא מדה כנגד מדה, אזכה לראות במפלתם:
פסוק יד
[עריכה]כלה בחימה כלה ואינימו. פירוש, דהגוים הם כל אומה תחת שר שלה; וכתיב: "יפקוד ה' על צבא המרום" וכו' (ישעיהו כד, כא). וז"ש: כלה בחימה השר, כלה לאומה ואינימו.
וידעו כי אלהים מושל ביעקב, דאפי' דאפילו שאינם עושים רצונו של מקום אינם כלים; דכיון דכ"י דכביכול אנו תחת רשותו, כשם שהוא חי וקיים כך ישראל חיים וקיימים, וגמירי דלא כליא שבטא:
פסוק טז
[עריכה]המה יניעון לאכול. כמ"ש (פסחים דף קיד.), מאן דאכיל אליתא טשי בעליתא. ולכן יניעון, בשביל שהלכו אחר אכילה ויש להם חובות. אבל אם לא ישבעו, הם לבטח וילינו, וכמ"ש (שם), מאן דאכל קקולי אקקלי דמתא שכיב. כן פירשו המפרשים ז"ל: