קטגוריה:יהושע יט ו

<< · מ"ג יהושע · יט · ו · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ובית לבאות ושרוחן ערים שלש עשרה וחצריהן

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּבֵית לְבָאוֹת וְשָׁרוּחֶן עָרִים שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּבֵ֥ית לְבָא֖וֹת וְשָׁרוּחֶ֑ן עָרִ֥ים שְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵ֖ה וְחַצְרֵיהֶֽן׃

וּבֵית לְבָאוֹת וְשָׁרוּחֶן קִרְוִין תְּלַת עַסְרֵי וּפַצְחֵיהֶן:

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

"ובית לבאות ושרוחן". הוא לבאות ושלחים (שם לב), ובד"ה אומר תחת זה בית בראי ושערים, שאז נשתנה הלשון יותר: "ערים שלש עשרה". ובפרטן אתה מוצא י"ד,

ודוחק לומר דבאר שבע ושבע עיר אחת כי תראה שדרכו למנות בכל פסוק שלש ערים, והמותר יחשב בפסוק האחרון, וא"כ היל"ל באר שבע ושבע ומולדה וחצר שועל בפסוק א' כמו שכן הוא בד"ה. ולמה שהוכחתי למעלה (טו, לב) בית לבאות ושרוחן היה עיר אחת, ור"ל בית לבאות ואשר לפני העיר, ועז"א למעלה ושלחים, לשון שלחיך פרדס רמונים (שה"ש ד, יג), בית השלחים שלפני העיר. ופה אמר ושרוחן, כי אח"כ לא היו שם שדות והיה שרח העודף להעיר, ובעת שנכתב ספר ד"ה נעשו שם שערים לפני העיר אמר ושערים. והנה מה שחשב צקלג בין ערי שמעון לא היו רק עד ימי דוד, שאח"כ נתן צקלג למלכי יהודה, ככתוב ש"א ((כו, ו), ובזה תבין מ"ש בד"ה (שם לא) אלה עריהם עד מלך דוד: