ידי משה על שמות רבה/ל/כד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ידי משה על שמות רבה • פרשה ל |
א • ג • ה • ו • ז • ט • יא • יג • יד • טו • טז • יז • יח • כב • כג • כד • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

אין שונאו וכו'. פי' אין בעולם מי ששונאו לנ"נ יותר מן הקב"ה וישראל שהיו שונאים לנ"נ לפי שהחריב בהמ"ק והאיך אמר שהחלום הרע הזה הוא על שונאו של נ"נ אלא לבו הי' כנגד הקב"ה הגם שדיבר עם נ"נ לפיכך מה שאמר וחלמא לשנאך פירושו על שונא של הקב"ה:

אפילו אין בידכם מעשים עושה הקב"ה בשבילו. ויש להתבונן וליתן טעם על זה מדוע כן וא"ת כדמסיים הואיל והשכינה עמהם בגלות והלא בכל ב' מלכיות הי' השכינה עמהם בגלות ונ"ל בן המחבר ואגב זה יתיישב ג"כ מה דאי' בזוהר על פסוק ביום ההוא אקים סוכת דוד וגו' בכל הגאולות היו ישראל צריכים לעזור את עצמם במצות ומ"ט כדי שיגאלו משא"כ בגאולה אחרונה יפדה איתם הקב"ה אף בלא מצות ומ"ט ומביא משל למטרוניתא ולמה כך ונ"ל ע"ד דאי' לעיל דף כ"ז ע"א בעוה"ז היו ישראל להקב"ה כארוסה שנאמר וארשתיך לי משא"כ לעתיד יהיו כנשואה שנאמר כי בועליך עושיך והנה ידוע שאין הבעל חייב בפרקונה עד שתכנס לחופה מה שאין כן ארוסה אין חייב בפורקנה לכן עד גאולה אחרונה היתה חייבת בפורקנה לפרוק עצמה הואיל והי' כארוסה משא"כ לעתיד יהיה כנשואה ואז הקב"ה חייב בפורקנה אף שלא יפרקו עצמם בלי מצות ומ"ט ודו"ק: