ידי משה על שמות רבה/א/לב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| ידי משה על שמות רבה • פרשה א | >>
א • ח • י • יב • יג • יז • יח • כ • כא • כד • כה • כז • כח • כט • לב • לג • לו • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

ותבאן ותדלנה מלמד שהיו מקדימות לבא מפני הפחד. פי' מסיפא דקרא נפקא מדכתיב מדוע מהרתן בא היום א"נ י"ל מדקאמר ותבאן ותדלנה ואח"כ ויבאו הרועים משמע שהיה ביאתן לבאר קודם ביאת הרועים מפני הפחד אע"פ שעדיין לא עשו להם הרועים שום דבר היו מפחדים מפני הנדוי וא"כ ע"כ ויגרשום פי' בשביל הנדוי דאל"כ על מה היו מפחדים קודם שעשו להם הרועים כלום וזה שמסיים ויגרשום מפני הנדוי ואמר שא"א לומר שיגרשו אותם הרועים בידים ממש אפשר הוא כהן מדין וכו' אלא ללמדך וכו' מפני הנידוי כאשה גרושה ומעצמה היא מגורשת כשימצא בה ערות דבר כמו כן הכא היה בלתי מעשה בידים וק"ל ואין להקשות האיך לא נתייראו לנדות אותם כקושית המדרש אפשר הוא כהן מדין וכו' וי"ל שסברו שהוא כדין הואיל ופרש עצמו מעבודת כוכבים משא"כ מעיקרא היה ה"א שבאו עליהם בעקיפן מקשה שפיר אפשר משא"כ אם אמרינן שנידוהו מחמת שמאס בעבודת כוכבים לא קשה כלום:

מלמד שישב עליהם בדין. מדקאמר ויקם מכלל שהיה יושב קודם לזה ולמאי נ"מ הורה לנו התורה זה ומאי איכפת לן בזה אלא להורות שישב בדין שצריך ישיבה בדין ואמר שהדין נוטה אחריהן כי לא די שאין אתם דולים והם ישקו אלא אפילו מה שהם דלו אתם רוצים להשקות בתמיה: