ידי משה על שמות רבה/א/ח
| ידי משה על שמות רבה • פרשה א |
• א • ח • י • יב • יג • יז • יח • כ • כא • כד • כה • כז • כח • כט • לב • לג • לו •
וימת יוסף וגו' ללמדך שכ"ז שאחד מהם היה קיים וכו' ובני ישראל פרו וישרצו אע"פ שמת יוסף וכו' פרו וישרצו כל אחת ואחת ילדה ו' בכרס אחד. הנה קשה מאד להבין חיבור המדרש ואין לו שחר ונ"ל בן המחבר ליישב על פי פשוטה לפי דאיתא בפסוק והצעיר יהיה לאלף וגומר אני ה' בעתה אחישנה כשמביא הקב"ה את הגאוה קודם זמן אזי ישראל פרים ורבים שהצעיר יהיה לאלף בזה מישלם השעבוד בהיות שנקצב השעבוד דרך משל על ו' דורות אז כשישראל פרים ורבים מאד בב' דורות יהיו כך אנשים כמו ו' דורית וכן היה במצרים לפי שעיקר השעבוד לא היה רק כ"ו שנים כדאיתא לקמן החשבון ונלמד מדרש זה הואיל וכל זמן שאחד מן השבטים הים קיים לא שעבדו בהם א"כ צא וחשוב שלא היה השעבוד רק פ"ו שנים והאיך נתקיים שיהיו ת"ל שנה אלא מכח וחמושים עלו בני ישראל חמשה חלקים חמשה פעמים פ"ו הוא ת"ל ולכך נ"ל הטעם שהיו יולדות ו' כי שנים הוא טבע העולם וילדו ד' יותר כדי שיהיה החשבון חמשה פעמים פ"ו ודוק וזה כוון המדרש ללמדך שכ"ז שאחד מהם קיים וא"כ צא וחשוב שלא היה השעבוד רק פ"ו שנים וקשה מאי תקנה בדבר הלא יהיה מכל מקום ת"ל שנה ומאי נ"מ ומאי איכפת בה תחלת הזמן הלא עכ"פ מוכרחים להיות ת"ל שנה לז"א אע"פ שמת יוסף אלהיהם לא מת ולא הוצרכו להיות ת"ל שנה שהקב"ה עשה תקנה שבני ישראל פרו וישרצו שהיו יולדות ששה בכרס אחד א"כ נשלם השעבוד באותן פ"ו שנה שהיו בני ישראל ד' חלקים יותר ממה שהיו ראוים להיות ואז ה' פעמים פ"ו עולה ת"ל כנ"ל בן המחבר:
א"ר אבין. מילתא באנפי נפשי היא ורוצה לתרץ סמיכות שלא ידע את יוסף ויאמר אל עמו והוא מאמר אחד עד א"ר חייא אמר ר"ס ודו"ק: