ידי משה על בראשית רבה/צא/ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ידי משה על בראשית רבה • פרשה צא |
א • ב • ד • ה • ח • ט • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

ואנחנו שאבדנו את ר"ס וכו'. שמעתי רמז על מה שדרשו זה דוקא על ר"ס כי תרגום של מציאה הוא סימא וק"ל:

וכי בניך הם ולא בני. וקשה למה נתן את בנימין אח"כ על ערבות יהודה דזה הוא בנו ונ"ל דכוונת יעקב לא היה רק שיתנו לו ערבות למסור את נפשם בשביל בנימין. והנה ראובן שאמר ליעקב את שני בני תמית אמר יעקב בכור שוטה הוא זה שבודאי לא ימסור נפשו על בנימין מה אמרת שאמית שני בניך בודאי לא תירא מזה כי בני הם ורחמי אב על הבן אבל יהודה שנידה את עצמו בב' עולמות בודאי ימסור נפשו על בנימין שלא יהא ח"ו מנודה כי אין הדבר תלוי ביעקב רק נידה עצמו לשמים ודו"ק מפי הקצין מהור"ר ברוך מפרנקפורט. בעל המגיה:

לא אמר יעקב אבינו דבר לבטלה אלא זה כצ"ל. פירוש לפי שהיה נסתר עמנו וק"ל: