ידי משה על בראשית רבה/צא/ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| ידי משה על בראשית רבה • פרשה צא | >>
א • ב • ד • ה • ח • ט • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

שלש גזירות גזר. ובפרטן אתה מוצא ד' פי' מ"כ ששנים הראשונים חדא היא ולי נראה שהאחרון עם הראשון חדא הוא כשיכתוב שם אבותיו יכיר אם עבד או לאו ומה שאמר זה הגזרה באחרונה מפני מנשה מקבל פתקין השייך לזה:

והוה מנשה תמן מקבל פתקים. פי' שהיה מנשה עומד בשער העיר לקבל פתקין והיו השבטים אומרים וכו' פירוש ששמעו שמנשה עומד בשער והיו אומרים וכו' שלא רצו לילך לעיר כולם עם החמורים כי יראים היו אולי עומד שם מנשה בשער מפני איזו עלילה לכן אמדו ניעול איזה מאתנו לעיר מתחלה לראות מה עסקו של מנשה העומד בשער אם הוא עסק מכס מה טוב ואם לאו אינו אלא עלילה בצפרא נחמי מה נעבד פי' אם יהי' איזו עלילה אפשר שנחזור לארצנו בלא תבואה מאשר יכתוב אותנו בשער לאיזו עלילה וק"ל והוציאו זה מדכתיב ב' פעמים ויבאו אחי יוסף בתוך הבאים ואח"ז אמר עוד ויבאו וישתחוו אלא שבתחלה הלכו בתוך הבאים לראות עסקו של מנשה וכשראו שיצאו ובאו בשלום אח"ז נכנסו כולם לז"א ויבאו פעם שנית לז"א מתחלה ויבאו בני ישראל כי לא הלכו כולם ובפעם שני אמר ויבאו אחי יוסף וק"ל: