ידי משה על בראשית רבה/סח/יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| ידי משה על בראשית רבה • פרשה סח | >>
א • ו • ז • יא • יב • יג • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

אם מתאחות הן י"ב אבנים וכו'. וקשה למה עשה סי' זה עכשיו ולא קודם לזה ול"נ לפי שאי' שי"ב שעות ביום הוא נגד י"ב שבטים וכיון שראה יעקב ששקעה השמש שלא בזמנה א"כ לא היה י"ב שעות ביום וא"כ עשה סימן אחר וק"ל:

ודרך על במתי ארץ וגו' ונמסו ההרים כצ"ל. פי' מה אם נמסו ההרים רק כשיצא ה' ממקומו מכש"כ כאן שהקב"ה היה נצב עליו שנמסו האבנים:

ר"ב בשם רבי לוי אמר עד מלת וגו'. זה הוא סוף המאמר וקודם מלת צדיקים צ"ל ד"א וכן הוא בהדיא בשיר השירים בפסוק קורות בתינו וגו' וקשה מאד להבין פי' המדרש זה ואין לו שחר כלל ונ"ל ליישב שהוקשה למדרש מה שאמר ויקח מאבני המקום היה לו לומר ויקח אבנים וישם וגו' לז"א שהיה צריך לו אבנים ומקום פנוי שהיה תחת אבנים ע"ד שאחז"ל שיודע היה יעקב שעתידין בניו לבנות ב"ה ונטע ארזים ומסתמא היה נוטע אותן במקום טהור לז"א ר"ב מן האבנים עשה מטה ומהרטיבה והוא תיבה אחת פי' מן הרטיבה דהיינו הקרקע שתחת אבנים כמו לשון ברטיבה שדיה גבי בלעם קורות בתינו ארזים פירוש שנטע שם יעקב ארזים למשכן ואח"ז אמר המדרש ד"א צדיקים וצדיקות וכו' פי' לפי דברי ר"ב קאי קורות בתינו על המשכן אבל לדברי ר"א אמר שלמה על עצמו וקורא הצדיקים ונביאים שיצאו ממנו עד משיח בן דוד ארזים כנ"ל ועיין פירוש מ"כ אם ייטיב לך: