ידי משה על בראשית רבה/סח/ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ידי משה על בראשית רבה • פרשה סח |
א • ו • ז • יא • יב • יג • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

ונמצאתי משהה בשמחת בני ז' דורות. פי' שהיה ירא שלא ישהה הקדוש ברוך הוא עוד ז' דורות כמו שאמר לעיל פרשה נ"ד אמר הקב"ה אתה נתת שבע כבשות חייך שאני משהה לבניך ז' דורות:

מבארה של ברכות. עיין מ"כ שפי' שבע לשון אלה ולי נראה דה"פ לפי שפירש רש"י בפסוק הן גביר שמתיו לך והקשה רש"י והלא זו ברכה שביעית היא והוא עושה אותה ראשונה אלא א"ל מה תועלת לך בברכה אם תקנה נכסים שלו הם שהרי גביר שמתיו לך וכו'. נמצא כל היום הוא זמן תפלה משא"כ בלילה אומרים שירה אף שתפלת ערבית כל הלילה מכל מקום הואיל ותפלת ערבית רשות היא ושירה של מה"ש חובה משא"כ למאן דאמר שתפלת ערבית חוב היא א"כ אינם יכולים לומר שירה אף בלילה ולפיכך אומרים שירה בעליית השחר ואית' בירושלמי ובמדרש רבה פרשת וירא גבי ויאיצו המלאכים בלוט שמן עליית השחר עד זמן זריחת השמש הוא ח' מילין והוא ב' שעות נמצא זכינו לדין שבכל יום זמן שיכולים מלאכי השרת לומר שירה הוא שיעור ב' שעות רק הואיל ואותן ב' שעות ששקעה חמה שלא בעונתה בשביל יעקב זרחה כאן קודם זמנה ב' שעות א"כ לא היה זמן כאן לומר שירה וא"כ היאך אמר הגיע פרקי לומר שירה אלא ע"כ ששירה של מה"ש הוא רק תיבה אחת כמו שאמר ר"ח שאומרים רק קדוש ולא יותר וא"כ ע"כ שהיה זמן שקיעת השמש קודם זמנה עכ"פ לא פחות מב' שעות דאל"כ היה פנאי לומר שירה ודו"ק היטב: