ידי משה על בראשית רבה/לג/ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| ידי משה על בראשית רבה • פרשה לג |
א • ג • ה • ו • ז • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

שאין לה עליו מזונות. פי' מ"כ תיבה שאין לשון שנאה נ"ל דקשה לו הלא כתיב ומבשרך אל תתעלם והלא חייב לפרנס אותה כדאיתא דמפרנס גרושתו לזה אמר שאין לשון שנאה כנ"ל וק"ל: או ירצה דקאמר אתה שכתוב בך רחום וחנון כך היה לומר אתה שמזונותינו עליך לזה אמר שהוא לשון שנאה ממילא ההיפך הוא רחום וחנון. מפי בני רבי ליב ונכון הוא:

וקרב תלמידים כו'. בעל א"א לא גריס זה וכן בירושלמי כלאים ליתא זה ופירוש מ"כ דחוק. ושמעתי מפי בני ר' ליב שפירושו כך שמתחלה לא היה מקרב לתלמידים ולא היה מכבד אותם כי מה לתלמיד נגד רבו ועכשיו שראה מעשה אליהו בדמות תלמיד היה מקרב ומכבד תלמידים וכו' ונכון הוא ומשום הכי אמר תלמידים ולא תלמידיו כי היה מכבד התלמידים מפני מעשה דהוי ע"י תלמיד וק"ל אבל מ"כ גורס לפירושו תלמידיו ללא צורך:

רבי אליעזר אומר. לשם קרבנו כו' וי"ל על שם קרבנו נקרא נח וכן רבי יוסי כו':

אמר ר"י לא שמשו מזלות ור' יונתן ס"ל ששמשו. נ"ל כדרך שכתבתי לעיל שטעם שלא שמשו הוא ע"ד דאיתא במדרש שוחר טוב בפסוק השמים מספרים כבוד אל הליכתן של מזלות בגלגל זה שירתם ואיתא ולא קרב זה אל זה ביקשו מ"ה לומר שירה א"ל הקב"ה מעשה ידי טובעים בים וכו' א"כ מכח זה ס"ל לר"י שלא שמשו ורבי יונתן ס"ל ששמשו רק שלא היה רשומן ניכר פי' הליכתן לא היה ניכר פי' שלא אמרו שירה כיון שלא הלכו ודו"ק. ומצאתי סברא זו מפורש שפירש לא היה רשומן ניכר פירוש שהליכתן לא עשו רושם: