ידי משה על בראשית רבה/לג/ו
<< | ידי משה על בראשית רבה • פרשה לג | >>
• א • ג • ה • ו • ז •
רבי יוסי אמר ג' שבועות ימים. פי' מ"כ עיין לקמן בסמוך והנה לא אפשר להבין דעתו בסמוך מה שפי' על הדא מסייעא וכו' מאי אולמיא האי מהאי ששתי פעמים כתיב ז' ימים אחרים מאי אולמי האחרון מן הראשון שמביא ראיה גם ל' רבה אינו מחוור דאמר ג' שבועות ימים התיבת ימים מגומגם וגם בשיטת ג' וישלח את היונה ולא יספה לשוב אליו עוד. זה אין לו שום חיבור לא למעלה ולא למטה והרבה תהיתי על זה המדרש ולא עמדתי על דעתו ועל דעת מ"כ ונ"ל דהכי פי' רק אקדים לך שהרמב"ן בפי' החומש מחולק עם רש"י עיין שם שרש"י סבר ויהי בחדש העשירי זה אב ומאי עשירי עשירי למבול לפי שהתחלת המבול היה בחשוון נמצא בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים זה ר"ח אב ואחר זה כתיב ויהי מקץ ארבעים יום וישלח העורב נמצא ששליחות העורב היה עשרה באלול וכשתחשוב עוד ג' שבועות סך הכל מגיע עד אחד בתשרי ואז חרבו המים ויבשה הארץ לזה אמר המדרש ג' שבועות שלמים כדי שיתמו באחד בתשרי ונשמט מהדפוס מתיבת שלימים שי"ן ולמ"ד והדפיס ימים במקום שלימים וכך הם דברי המדרש ג' שבועות היו הפסקות סך הכל דהיינו בין עורב ליונה ג"כ ז' ימים מדכתיב עוד ז' ימים משמע שאחר שליחות העורב ג"כ היו ז' ימים לזה אמר הדא מסייע דכתיב ולא יספה לשוב עוד למה לא שבה עכשיו כמו שתי פעמים הראשונים אלא ודאי שהיו ההפסקות ג' שבועות מיום ששלח העורב שהיה עשרה באלול ונמצא כלין באחד בתשרי וכתיב בראשון באחד לחדש חרבו המים ופרש"י זה תשרי לפיכך לא שבה לפי שמצאה מנוח לכף רגלה לז"א המדרש ג' שבועות שלימים דוקא כדי שיתמו דוקא באחד בתשרי כי לא סגי בלאו הכי שלא המתין אצל עורב אחר שליחותו איזו יום מדכתיב אחר שליחות היונה ויחל עוד משמע שהמתין ג"כ אחר עורב אלא מנא לן שהמתנה היה ז' ימים דילמא שנים או ג' ימים לזה מסייע הפסוק שלא שבה היונה בפעם שלישית מפני שנשלמו אותן ג' שבועות בו ביום שחרבו המים ומצאה מנוח לפ"ז מוכח שהיו ג' שבועות שלימים דהיינו ההפסקה אחר העורב היה ג"כ ז' ימים דאל"כ אלא שהיה פחות מז' ימים והפסקות של היונה היה שני שבועות נמצא היו כלין קודם א' בתשרי עדיין לא חרבו המים ולמה לא חזרה אלא ודאי שהיו הפסקות ג' שבועות שלימות ונשלם הזמן באחד בתשרי בשעת יבשת הארץ כנ"ל ודו"ק. ולפי' הרמב"ן שאמר בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים זה תמוז שהוא עשירי לתשרי נמצא ששליחות העורב היה בעשרה באב ונמצא מעשרה באב עד א' בתשרי הוא ששה שבועות וד' ימים לזה צ"ל במדרש ג' שבועות שלימים ר"ל ג' פעמים שני שבועות וד' ימים שליחתן כי כל שליחות היה יום אחד דכתיב ותבא היונה לעת ערב ונמצא כלין כאחד. וכן בדפוס קראקא נדפס שבועות ימים וכן בילקוט ג"כ שבועות ימים לזה אמר הדא מסייע שהיה ג"כ אחר העורב שבועיים כדי שיהיה ג' שבועיים שלימים ודייק ולא יספה לשוב עוד כנכתב למעלה ובין לרש"י ובין לרמב"ן צ"ל תחת תיבת ימים שלימים כנ"ל ודו"ק: