טור מנוקד אבן העזר סה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה · מידע על מהדורה זו

<< | טור · אבן העזר · סימן סה (מנוקד) | >>

סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים:    תא שמעעל התורהספריאשיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה

מפרשים בהמשך הדף (שלימות: 75%):    בית יוסף ב"ח דרכי משה ד"מ הארוך דרישה פרישה


מצוה גדולה לשמח חתן וכלה, ולרקד בפניה ולומר שהיא נאה וחסודה ואפילו אינה נאה.
ואמרו על רבי יהודה ב"ר אילעאי שהיה נוטל בד של הדס ומרקד לפני הכלה ואומר כלה נאה וחסודה.
ואיתא במדרש - למה לא אכלו הכלבים כפות של איזבל, לפי שהיתה מרקדת בהן לפני חתן וכלה.
וכל הנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו עובר בחמישה קולות, דכתיב: "קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול מצהלות חתנים מחופתם" וגו'.

ומכל מקום אסור להסתכל בה.
וכתב אדוני אבי הרא"ש ז"ל: יש אומרים - שביום ראשון מותר להסתכל בה שהוא עיקר החיבוב כדי לחבבה על בעלה.
וליתא - דאפילו שעה אחת אסור להסתכל בה.
אבל מותר להסתכל בתכשיטין שעליה או בפריעת שערה.

ובתוך השמחה צריך לעשות שום דבר זכר לאבלות ירושלים, כדכתיב: "אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי", ואמר רב - זה אפר מקלה שבראש חתנים.
וכן נוהגין באשכנז, בשעת ברכה נותנין לחתן אפר בראשו במקום תפילין, דכתיב: "לשום לאבלי ציון לתת להם פאר תחת אפר", ופאר היינו תפילין, אלמא במקום תפילין מנח ליה.
ובספרד נוהגין ליתן בראשו עטרה עשויה מעלה זית לפי שהזית מר זכר לאבלות ירושלים.
ונהרא נהרא ופשטיה.

מת וכלה שפגעו זה בזה - מעבירין את המת מלפני הכלה ליתן לה את הדרך.