טור מנוקד אבן העזר ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה · מידע על מהדורה זו

<< | טור · אבן העזר · סימן ה (מנוקד) | >>

סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים:    תא שמעעל התורהספריאשיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה

מפרשים בהמשך הדף (שלימות: 75%):    בית יוסף ב"ח דרכי משה ד"מ הארוך דרישה פרישה

אִסּוּר פְּצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שָׁפְכָה בְּיִשְׂרְאֵלִית, וּבְמִי מֻתָּר, וְאִסּוּר הַסֵּרוּס בְּאָדָם וּבַבְּהֵמָה[עריכה]

רמזי הסעיפים[עריכה]

  • פְּצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שָׁפְכָה מֻתָּרִים בְּגִיּוֹרֶת וּמְשֻׁחְרֶרֶת וַאֲפִילוּ הוּא כֹּהֵן וְאִם מֻתָּרִים בִּנְתִינָה
  • אֵיזֶהוּ פְּצוּעַ דַּכָּא
  • וְדִינוֹ אִם נַעֲשָׂה מֵעַצְמוֹ עַל יְדֵי חֹלִי אוֹ נוֹלָד כָּךְ מִמְּעֵי אִמּוֹ אוֹ שֶּׁנַּעֲשָׂה בִּידֵי שָׁמַיִם
  • נִטְּלָה בֵּיצָה אַחַת בִּידֵי אָדָם
  • מַה נִקְרָא עֲטָרָה
  • נֶחְתַּךְ בָּשָׂר שֶׁבְּרֹאשׁ הִגִּיד
  • נִקְּבָה הָעֲטָרָה עַצְמָהּ וְאִם נִסְתַּם אַחַר כָּךְ
  • נִקַּב נֶקֶב מְפֻלָּשׁ בְּרֹאשׁ הִגִּיד
  • נֶחְתַּךְ מֵהַגִּיד לְמַעְלָה מֵהָעֲטָרָה בְּשִׁפּוּעַ
  • הַמַּטִּיל מַיִם מִשְּׁנֵי מְקוֹמוֹת
  • נִקַּב הַגִּיד אוֹ נִסְתַּם מְקוֹם הַזֶּרַע מִי פָּסוּל הָאִישׁ אוֹ הַוָּלָד
  • אָסוּר לְסָרֵס שׁוּם בַּעַל חַי וּמְסָרֵס אַחַר מְסָרֵס לוֹקֶה
  • אָסוּר לְאִישׁ לִשְׁתּוֹת כּוֹס שֶׁעוֹשֶׂה אוֹתוֹ עָקָר וְהָאִשָּׁה מֻתֶּרֶת
  • הַגּוֹרֵם סֵרוּס מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת
  • אָסוּר לוֹמַר לְגוֹי לְסָרֵס בְּהֵמַת יִשְׂרָאֵל וְאִם סֵרְסוֹ מֵעַצְמוֹ

טור המנוקד[עריכה]

פְּצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שָׁפְכָה - אֲסוּרִים לִשָּׂא יִשְׂרְאֵלִית.
וּמֻתָּרִים בְּגִיֹּרֶת וּמְשֻׁחְרֶרֶת, וַאֲפִלּוּ כֹּהֵן פְּצוּעַ דַּכָּא.
וְכֵן מֻתָּרִים בִּנְתִינָה.
וְהָרַמְבַּ"ם כָּתַב שֶׁאֵינוֹ מֻתָּר אֶלָּא בִּנְתִינָה וּבִסְפֵקוֹת, אֲבָל אָסוּר בְּמַמְזֶרֶת שֶׁהִיא דְּאוֹרַיְתָא.
וְאֵינוֹ נִרְאֶה, דְּהָא דְּשָׁרִי בִּנְתִינָה דָרִישׁ לָהּ מִקְרָא "לֹא יָבֹא מַמְזֵר בִּקְהַל ה'" (דְּבָרִים כג ג), דְּהַיְנוּ בְּיִשְׂרָאֵל לֹא יָבוֹא אֲבָל בְּאַחֲרִינֵי שָׁרִי, וְאֵין חִלּוּק.

וְאֵיזֶהוּ פְּצוּעַ דַּכָּא? - כָּל שֶׁנִּפְצַע הַגִּיד בְּסַכִּין אוֹ בְּמַכַּת חֶרֶב, אוֹ הַבֵּיצִים, אוֹ אֲפִלּוּ אֶחָד מֵהֶם, אוֹ הַחוּטִים שֶׁהַבֵּיצִים תְּלוּיִים בָּהֶן. וְכֵן אִם נִתְמַעֵךְ הַגִּיד אוֹ הַבֵּיצִים אוֹ הַחוּט, אוֹ שֶׁנִּכְרַת הַגִּיד אוֹ אֲפִלּוּ אַחַת מֵהַבֵּיצִים אוֹ הַחוּט, אוֹ אֲפִלּוּ נִקְּבָה בֵּיצָה אַחַת אוֹ חָסְרָה כָּל שֶׁהוּא.
בְּכָל אֵלּוּ אִם נַעֲשָׂה בִּידֵי אָדָם אוֹ אֲפִלּוּ מֵעַצְמוֹ עַל יְדֵי חֹלִי, פָּסוּל. אֲבָל נוֹלָד כֵּן מִמְּעֵי אִמּוֹ, אוֹ שֶׁנַּעֲשָׂה בִּידֵי שָׁמַיִם כְּגוֹן עַל יְדֵי רַעַם וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, כָּשֵׁר. וְהָרַמְבַּ"ם זַ"ל מַכְשִׁיר בְּנַעֲשֶׂה עַל יְדֵי חֹלִי.
וְרַשִׁ"י פּוֹסֵל.
וְכֵן דַּעַת אֲדוֹנִי אָבִי הָרֹא"שׁ זַ"ל.
וְרַבֵּנוּ תַּם מַכְשִׁיר אִם נִטְּלָה בֵּיצָה אַחַת אֲפִלּוּ בִּידֵי אָדָם, וּבִלְבַד שֶׁהָיְתָה שְׁלֵמָה קֹדֶם שֶׁנִּטְּלָה, וְגַם שֶׁהַנִּשְׁאֶרֶת הִיא שֶׁל יָמִין. אֲבָל אִם נִפְצַע וְאַחַר כָּךְ נִטְּלָה, פְּסוּלָה.
וְאֵין דַּעַת רַב אַלְפַס כֵּן.

בְּרֹאשׁ הַגִּיד יֵשׁ בָּשָׂר, וּבְחִבּוּרוֹ לַגִּיד הוּא גָּבֹהַּ וּמַקִּיף סְבִיב הַגִּיד, וְנִקְרָא עֲטָרָה. וְאוֹתוֹ הֶקֵּף אֵינוֹ בְּעִגּוּל יָשָׁר, אֶלָּא בְּעֶלְיוֹנוֹ שֶׁל גִּיד מָאֳרֶכֶת הָעֲטָרָה כְּלַפֵּי הַגּוּף, וּמִתְקַצֶּרֶת וְהוֹלֶכֶת בְּתַחְתִּיתוֹ עַד קָרוֹב לְרֹאשׁוֹ שֶׁל גִּיד. וְאוֹתוֹ הַבָּשָׂר אֵין דִּינוֹ כִּשְׁאַר הַגִּיד, שֶׁאֲפִלּוּ אִם נֶחְתַּךְ כֻּלּוֹ וְלֹא נִשְׁאַר אֶלָּא מְלֹא הַחוּט עַל פְּנֵי רֹב הָעֲטָרָה לְצַד הַגּוּף, כָּשֵׁר.
לְפִיכָךְ נִקַּב לְמַטָּה מֵהָעֲטָרָה לְצַד הַקַּרְקַע, כָּשֵׁר.

נִקְּבָה הָעֲטָרָה עַצְמָהּ - אִם הַנֶּקֶב גָּדוֹל שֶׁשִּׁכְבַת זֶרַע יוֹצֵא מִשָּׁם כְּשֶׁרוֹאֶה קֶרִי, פָּסוּל, וְאִם לָאו, כָּשֵׁר.
נִסְתַּם הַנֶּקֶב, חוֹזֵר לְהֶכְשֵׁרוֹ.
נִקַּב נֶקֶב מְפֻלָּשׁ בְּרֹאשׁ הַגִּיד, בְּעִנְיַן שֶׁבְּעֶלְיוֹנוֹ שֶׁל גִּיד – שֶׁהָעֲטָרָה מָאֳרֶכֶת כְּלַפֵּי הַגּוּף – הוּא לְמַטָּה מֵהָעֲטָרָה, וּבְתַחְתִּיתוֹ שֶׁל גִּיד הוּא לְמַעְלָה מֵהָעֲטָרָה, פָּסוּל.
נֶחְתַּךְ מֵהַגִּיד לְמַעְלָה מֵהָעֲטָרָה בְּשִׁפּוּעַ כְּקוּלְמוֹס, כָּשֵׁר.
כְּמַרְזֵב, שֶׁנִּטַּל חֲלָלוֹ שֶׁל גִּיד וְנִשְׁאֲרוּ הַדְּפָנוֹת, פָּסוּל.
וְהָרַמְבַּ"ם זַ"ל מַכְשִׁיר.
וְרַשִׁ"י פֵּרֵשׁ כִּסְבָרָא רִאשׁוֹנָה.
וְכֵן כָּתַב אֲדוֹנִי אָבִי הָרֹא"שׁ זַ"ל.

הַמֵּטִיל מַיִם מִשְּׁנֵי מְקוֹמוֹת, בִּמְקוֹם הוֹצָאַת מֵי רַגְלַיִם וּבִמְקוֹם הוֹצָאַת הַזֶּרַע, כָּשֵׁר.

נִסְתַּם מְקוֹם הַזֶּרַע וְיוֹצֵא בִּמְקוֹם מֵי רַגְלַיִם - אִם הוּא מִמְּעֵי אִמּוֹ מִמֵּילָא, כָּשֵׁר.
וְאִם הוּא עַל יְדֵי חֹלִי אוֹ לִקּוּי, פָּסוּל.

כָּתַב הָרַב רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: בְּנִקָּב הַגִּיד דְּפָסוּל, וְכֵן בְּנִסְתַּם מְקוֹם הַזֶּרַע, לָאו אַגַּבְרָא קַאי אֶלָּא אַוָּלָד קַאי. פֵּרוּשׁ, פָּסוּל הַוָּלָד הַנּוֹלָד לוֹ, שֶׁאֵינוֹ מוֹלִיד וּבְוַדַּאי מַמְזֵר הוּא, אֲבָל הוּא כָּשֵׁר לָבוֹא בַּקָּהָל, דְלָאו כְּרוּת שָׁפְכָה הוּא.
וְאֵין הַלָּשׁוֹן מַשְׁמַע כֵּן.

אָסוּר לִפְצֹעַ הַגִּיד אוֹ הַבֵּיצִים אוֹ הַגִּידִין הַתְּלוּיִין בָּהֶם בְּעִנְיָן שֶׁלֹּא יוֹלִיד, בֵּין בְּאָדָם, בֵּין בִּבְהֵמָה חַיָּה וְעוֹף, טְמֵאִים אוֹ טְהוֹרִים, בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּץ לָאָרֶץ.
וְעוֹבֵר בְּלָאו, דִּכְתִיב "וּמָעוּךְ וְכָתוּת וְנָתוּק וְכָרוּת וְגוֹ' וּבְאַרְצְכֶם לֹא תַּעֲשׂוּ" (וַיִּקְרָא כב כד).

וַאֲפִלּוּ הַמְּסָרֵס אַחַר הַמְּסָרֵס לוֹקֶה, כְּגוֹן אִם אֶחָד כָּרַת הַגִּיד, וּבָא אַחֵר וְכָרַת הַבֵּיצִים אוֹ נִתְקָן, וּבָא אַחֵר וְכָרַת חוּטֵי הַבֵּיצִים, אוֹ שֶׁאֶחָד מָעַךְ הַגִּיד, וּבָא אַחֵר וְנִתְקוֹ, וּבָא אַחֵר וּכְרָתוֹ – כֻּלָּן לוֹקִין, בֵּין בָּאָדָם בֵּין בִּבְהֵמָה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא סֵרֵס הָאַחֲרוֹן אֶלָּא הַמְּסֹרָס.

וְאָסוּר לִשְׁתּוֹת כּוֹס שֶׁל עִקָּרִין, אֲפִלּוּ אֵינוֹ מְכַוֵּן אֶלָּא לִרְפוּאָה, וְכֵן אָסוּר לְהַשְׁקוֹתוֹ לַבְּהֵמָה.
וְאִשָּׁה מֻתֶּרֶת לִשְׁתּוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא תֵּלֵד.

כָּתַב הָרַמְבַּ"ם זַ"ל: הֲרֵי שֶׁכָּפָה אֶת הָאָדָם וְשִׁסָּה בּוֹ אֶת הַכֶּלֶב אוֹ שְׁאָר חַיּוֹת עַד שֶׁנַּעֲשָׂה כְּרוּת שָׁפְכָה, אוֹ שֶׁהוֹשִׁיבוֹ בַּמַּיִם אוֹ בַּשֶּׁלֶג עַד שֶׁנִּטְלָהּ מִמֶּנּוּ אֶבְרֵי הַתַּשְׁמִישׁ, אֵינוֹ לוֹקֶה עַד שֶׁיְּסָרֵס בְּיָדָיו. וְרָאוּי לְהַכּוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת. עַד כָּאן. אָסוּר לוֹמַר לְגוֹי לְסָרֵס בְּהֵמָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְאִם מֵעַצְמוֹ עֲשָׂאוֹ, מֻתָּר.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? - שֶׁאֵין שׁוּם עָרְמָה בַּדָּבָר, אֲבָל אִם הֶעְרִים יִשְׂרָאֵל בַּדָּבָר, אוֹ אֲפִלּוּ לֹא הֶעְרִים וְהַגּוֹי מַכִּירוֹ וּמְכַוֵּן לְטוֹבַת יִשְׂרָאֵל, אָסוּר, וְקוֹנְסִין אוֹתוֹ לְמוֹכְרוֹ לְאַחֵר.
וּמִיהוּ אֲפִלּוּ אִם מְכָרוֹ לִבְנוֹ קָטָן סַגִּי, וְאֵין קונסין אוֹתוֹ לְמוֹכְרוֹ לִשְׁחִיטָה, אֶלָּא יָכוֹל לְמוֹכְרוֹ אַף לַחֲרִישָׁה.