טור ברקת/תפד
שולחן ערוך
[עריכה]- סימן תפ"ד - מי שרוצה לעשות הסדר בהרבה בתים - ובו סעיף אחד
- מאן דבעי לכרוכי בתרי או בתלתא בתי מברך ברישא בביתיה ואכיל כל מאי דצריך, ומברך ברכת המזון, והדר מברך לכל חד וחד בביתיה. ושתו אינהו כסא דקדושא ודאגרתא ואכלי ירקי ומצה ואיהו לא אכיל ושתי בהדייהו. ושביק להו למגמר סעודתייהו ומברכי אינהו ברכת המזון. ואי לא ידעי יקרא מלה במלה והדר אזיל לביתא אחרינא ועביד הכי. והדר אזיל לביתיה וגמר הלילא ושתי כסא דהלילא. ואי בעי להקדומי להנך בתי ברישא בריך להו ולא אכיל ולא טעים והדר אזיל לביתיה ומקדש. ואם ירצה יגמור הכל בביתו ואחר כך ילך לקדש בבתים האחרים ולא יאכל וישתה עמהם.
טור ברקת
[עריכה]הנה נתבאר למעלה בענין הביעור מי שיש לו בתים הרבה והוא צריך לעשות ביעור בכולם - כי הנה איש הישראלי איפשר להיות לו כמה בתים. אם לענין הכולל שהוא כנגד העולמות, כי כן יש לאדם מקום שם כמו שאמרו חז"ל "עתיד הקב"ה לתת לכל צדיק י"ש עולמות שנאמר להנחיל אוהבי יש". ועוד יש לכל אחד בפרט מדור בכל עולם מאחר שיש לאדם בחינת נפש רוח ונשמה. וכל חלק מאלו הוא בא מעולם אחר כנודע מן הזוהר והתיקונים. כי חלק הנפש הוא מעולם העשיה וחלק הרוח בא מעולם היצירה, וחלק הנשמה נמשך מעולם הבריאה. אם כן כל חלק מאלו מוכרח הוא שיהיה לו בית מושב שם במקומו. וכן נמי יהיה לו בית בגן עדן הארץ אשר לכן מתחייב שיש לאדם כמה בתים.
ולכן ימצא דין בגשמי - מי שרוצה לברך בהרבה בתים - "מברך ברישא בביתיה וכו'" - נמי ימצא באופן אחר, הוא מה שאמרו חז"ל "כל המלמד תורה בעולם הזה זוכה ומלמד לעולם הבא". וכן נמי כאשר הצדיק נפטר מן העולם מוליכים אותו מישיבה לישיבה ללמד תורה שנאמר "ילכו מחיל אל חיל וכו'". ולכן ימצא כי האדם "בעי לברוכי בתרי או בתלת בתי" - אם לענין העולמות שהוא הולך לשם להניח ברכה ושפע בכל אותם המקומות. ואם לענין הלימוד שצריך ללכת ממקום למקום ומשמיע תלמודו שם. הרי נאמר "בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך וברכתיך".
גם בענין ההווה לא יגרע דבר מאחת מאלה כאשר תעלה הנפש למעלה והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה כדאיתא בזוהר. כי נפש האדם בוקעת אוירין ורקיעין ועולה למעלה. ולכן בלי ספק כי על ידי מעשה המצות אלו איש הישראלי ניתוסף בו הארות גדולות. ולכן כאשר הוא יישן - כל תוספת האדם חוזר לשורש שלה ומשאיר שפע וברכה בכל המקומות אשר הוא שם. וכן היא המדה בכל מקום שהולך למעלה כמו שאמר הכתוב "ותשובתו הרמתה כי שם ביתו". ושם שפט את ישראל כי שם הוא יעשה הארה גדולה על ידי אור חוזר מלמטה למעלה וממשיך ברכות גדולות למעלה כמו שאמר הכתוב "ברכות לראש צדיק", וכדאיתא פרשת עקב דף רע"א (ח"ג רעא, א) וזה לשונו: "ועל דא אצטריך ברנש לשואה רעותיה ברזא דברכאן בגין דיתברכון אבהן ובנין כלא כחדא. ומאן דמברך לקב"ה מתברך ונטיל חולקיה מאינון ברכאן בקדמיתא. דכל עלמא לתתא כיון דשמא דקוב"ה מתברך מתמן נחית ושרא על רישיה חולקא קדמאה וכו'".